בין היסטוריה להיסטוריוגרפיה: על חקר הגזרות וקביעת משמעותן
כהן, 2000
מידת השפעתן של גזרות תתנ"ו על יהודי אשכנז, שנויה במחלוקת. המאמר מציג 3 דוגמאות לתמורות שחלו בהערכת הגזרות ו-3 הכרוניקות העבריות המדווחות עליהן – תמורות הנובעות משינויים בדרכי המחקר ההיסטורי – בניסיון להצביע על תפקיד ההיסטוריוגרפיה בקביעת משמעות הגזרות בזיכרון הקולקטיבי היהודי.
הגזרות – קו פרשת המים בתולדות היהודים בימי הביניים
לפי הדעה הרווחת, נהנו יהודי אירופה הנוצרית לפני מסע הצלב הראשון ממעמד מועדף, וחייהם הקהילתיים כמעט לא הופרעו על ידי הכנסייה או השלטונות המדיניים, והם כמעט לא סבלו ממעשי אלימות מצד האוכלוסייה הנוצרית; אך לאחר תתנ"ו הידרדר מעמדם. הצורך שלהם ביתר הגנה הגביר את תלותם בנסיכים ואת חולשתם, שכן רק רצונם הטוב של השליטים הגן עליהם מפני החברה האירופית שעוינותה כלפי היהודים רק התעצמה. החוק אמנם אסר אלימות נגד יהודים, אך בכל זאת היא גברה ועוררה את השאלה מדוע הותר לאויבי המשיח לשגשג בתחומי הכנסייה, מבלי שיוגבלו בהתאם להגבלות שנקבעו בדורות הקודמים על ידי הוגים ומחוקקים נוצרים. בתגובה לכך, עסקו מנהיגי הכנסייה ומשפטנים נוצרים במאה ה-12 וה-13 בהערכה מחדש את היהודים והיהדות, ולקראת סוף המאה ה-13 התחילו מלכי אירופה לגרש את היהודים מארצותיהם.
חיים הלל בן-ששון הסיק כי בעקבות שנת תתנ"ו, הוברר שפריבילגיות בלבד אינן ערובה בפני זעם ההמונים. הלהט הדתי הנוצרי הביא לטבח, דמם של היהודים הותר. במסע הצלב הראשון נפתחה תקופה קשה בתולדות היהודים בארצות הנוצרים. בצלאל רות, שסקירותיו תורגמו לשפות שונות ובכך השפיעו על דעתו של קהל רחב, הגיע למסקנה מרחיקת לכת עוד יותר: הרגשות שנתעוררו עקב מסעי הצלב, שלטו בעולם היהודי במשך 400 שנה לפחות, ועקבותיהם ניכרים עד היום. הם השפיעו לרעה על מצבם המדיני של היהודים, על חלוקתם הגאוגרפית, על פעולתם הכלכלית, על הביטוי הספרותי שלהם וגם על חייהם הרוחניים. כל תיאור של תנאי חיי היהודים עד סוף המאה ה-19, כל ההאשמות של האנטישמיים, כל ניתוח של המגרעות שבאופי היהודי – בכולם אפשר להצביע על מוצאם ממסעי הצלב או מסערת הרוחות שהופיעה בעקבותם.
היו חוקרים שהסתייגו מתפיסה זו, שגזרות תתנ"ו היו נקודת המפנה העיקרית בתולדות יהודי אירופה בימי הביניים. שמעון שוורצפוקס טען שעמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם העדויות האמינות לגבי הגזרות והשפעתן, ותיאר אותה כילידת ההיסטוריוגרפיה היהודית בגרמניה במאה ה-19 – כשההשקפה הרומנטית שלטה על החשיבה ההיסטורית באירופה, כשהמזרח ולידתו של הקולוניאליזם האירופי משכו את לבם של ההיסטוריונים. חוקרים יהודים חניכי ההשכלה נאלצו להתמודד עם בעיה חמורה: מלבד מקורות ספרותיים-דתיים, העדויות על ההווי היהודי באירופה בתקופה זו היו מועטות, כך שלא ניתן היה להוכיח את ההמשכיות בין ההיסטוריה היהודית העתיקה לתפקודו של עם ישראל בבניית הציוויליזציה האירופית בתקופות מאוחרות יותר. שוורצפוקס קבע כי הכרוניקות העבריות על תתנ"ו אפשרו לספר את ההיסטוריה של היהודים במערב אירופה במונחים של הניסיון ההיסטורי היהודי; הסיפורים האלה הפכו להיסטוריה ואפשרו להסביר את ההידרדרות של מצב היהודים באירופה, הטילו את האשמה על האספסוף, ואפשרו דו-שיח פורה עם ראשי הכנסייה והשליטים. הם גם העידו על קדמות היישוב היהודי באירופה והפכו את היהודים באזור הריין לאירופים. הטרגדיה של מסעי הצלב הפכה בבת אחת לאחד השיאים של ההיסטוריה היהודית הכללית.
שוורצפוקס הסיק בצדק שהיסטוריונים יהודים בני המאה ה-19 הורישו את עמדתם להיסטוריונים שבאו אחריהם. גדולי החוקרים של ההיסטוריה היהודית במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 – צבי גרץ, משה גידמן, שמעון דובנוב ואחרים – ראו בגזרות תתנ"ו חשיבות רב-ממדית. מצד אחד, תיעוד עברי של המאורעות אישר את אמיתות ההוויה היהודית בגרמניה גם בשלביה המוקדמים, וגם לימד על מצבו של היהודי המודרני: לשנאת היהודים בגרמניה היתה היסטוריה ארוכה. ניתן להבין ואף לשבח את התנגדותם של יהודי אשכנז לנצרות ואת מחאתם נגד מחדליה המוסריים של הכנסייה. מצד אחר, מאורעות תתנ"ו הוכיחו עד כמה היה גורלם של יהודי גרמניה כרוך בזה של הציוויליזציה הגרמנית מסביבם. גרץ טען, כי על אף תוצאותיהם הטראגיות של מסעי הצלב, הם הביאו בסופו של דבר לשינויים חיוביים בהיסטוריה המערבית. גרץ, גידמן ודובנוב גם קשרו את ההשקפה שפרנסה את ההתלהבות של יהודי אשכנז שסבלו בגזרות להקרבה עצמית, להשפעה של הנזירות הנוצרית והמיסטיקה הדתית של התקופה. השפעה זו על יהודי אשכנז נמשכה וגרמה לתקופת חושך פרמיטיבית בתולדותיהם, שהחניקה את היצירתיות התרבותית, דיכאה את הרוח הספרותית ואת הפרשנות הרצינית למקרא ולתלמוד, החליפה את ההגות הרציונליסטית הבריאה של יהודי ספרד בחסידות אשכנזית ברברית, וכפי שקבע גידמן, דחתה בהרבה את ההתעוררות הרוחנית ואת ההשכלה של...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
