בין בדלנות להשתלבות – התיישבות יוצאי תימן בכפר מרמורק
גרייצר, 1980
רקע היסטורי והקמת המושב
התיישבות יוצאי תימן ברחובות החלה בקיץ 1908, עם בוא קבוצת העולים הראשונה בימי העלייה השנייה. בשנת 1909 הוקמה שכונת שערים, הראשונה והגדולה בשכונות התימנים שנוסדו ליד המושבות. במשך השנים גדלה אוכלוסיית התימנים בשערים, הן בעקבות גלי עלייה חדשים מתימן והן בשל ריבוי טבעי גבוה, מה שהגביר את הצפיפות בשכונה ואילץ את המוסדות לחפש פתרונות למצוקה.
למרות היותם פועלים חקלאיים חרוצים, המסתפקים במועט ומסוגלים להתחרות בפלאח הערבי, לא נעשה מאמץ לשלב את התימנים בקיבוץ או במושב. ככל הנראה, הדבר נבע מהפער האידיאולוגי בינם לבין החלוצים ומהשוני במנטליות ובאורחות החיים. המוסדות לא האמינו ביכולתם של התימנים לעמוד במשימה של הקמת מושב עצמאי, ולכן לא העמידו לרשותם את התנאים הדרושים.
בשנות העשרים דרש המרכז החקלאי מההנהלה הציונית להקים משקי עזר לפועלים החקלאיים במושבות. הקרן הקיימת לישראל, בשאיפתה להגדיל את רכושה הקרקעי בעמקים, לא דאגה להכין עתודת קרקעות באזור המטעים שבשפלת החוף. רק לאחר לחץ הפועלים וארגוניהם החלה התנגדות זו פוחתת, ובמחצית השנייה של שנות העשרים נרכשו שטחי קרקע באזורי המטעים. אחת הרכישות הקטנות היתה כאלף דונם מאדמות הכפר הערבי זרנוקה, שליד רחובות, עליהן נוסד בשנת 1930 כפר-מרמורק כמושב העובדים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
