בדיקות של קריאה אוטומטית: דילול של אפקט סטרופ על ידי גירוי שאינו רלוונטי לצבע
Kahneman & Chajczyk, 1983
המאמר מתאר את הניסוי שערכו דניאל כהנמן ודיאן צ'יזיק להוכחת תכונת האוטומטיזציה בהפרעת אפקט סטרופ, כאשר הוצגו לנבדקים מילה תואמת או לא תואמת לאחר הצגת צבע, שאותו הנבדק אמור לזהות. לנבדק קשה להתעלם ממילה המוצגת לו, עקב תהליך עיבוד אוטומטי של קריאת המילה והבנת המשמעות שלה. כאשר מוצגת מילה לא תואמת לצבע, המשמעות של המילה הסותרת את הצבע המוצג יוצרת הפרעת קשב הפוגעת בזמן העיבוד – זמן אמירת הצבע המוצג. דוגמה: במצב מסוים הוצגה המילה "אדום" צבועה ב"ירוק" ומילה נוסת חסרת משמעות בצבע שחור. במצב שונה הוצגה המילה "אדום" בצבע שחור, והמילה חסרת המשמעות הוצגה בצבע "ירוק". בשני המצבים התשובה הנכונה היא : "ירוק" – זה הצבע המוצג. באיזה מצב הנבדק יאמר את תשובתו מהר יותר?
ההנחה התיאורטית היא שמנגנון עיבוד אוטומטי לקריאת המילה יופעל בשני המצבים, והניסוי מוכיח שהמילה במשמעות צבע – "אדום" יצרה עיכוב של 200 מילישניות באמירת תשובה, מכיוון שמשמעות המילה שונה מהצבע שבה היא הוצגה ("ירוק"). בכל הניסויים מוצג כתם צבע מלבני, כאשר מעליו או מתחתיו מוצגת מילה עם משמעות של צבע וליתים גם מילה במשמעות ניטראלית בצד האחר של כתם הצבע. בניסוי הוכח שהמילה הניטראלית הפחיתה את הפרעת הקשב של מילת-צבע שלא תאמה את הצבע שהוצג. המילה הניטראלית הפריעה לקריאת מילת-הצבע, ו- 4 השערות הועלו באשר לסיבה להפרעה זו.
1. השפעה הדדית : הצגת גירוי נוסף – S2 מושפע מהניתוח של גירוי שנעשה בשלב קודם – S1.
2. תשובה סותרת: התשובה לגירוי ראשון – S1...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
