אתגר האזרחות - ערבים, זרים, ישראלים
לוי, 2009
מבוא
האמונה בכוחה של המדינה לחנך, ובכוונתה לעשות זאת, מפנה מקום לתקווה שהאזרחים עצמם יבטיחו את חינוך ילדיהם. רוחות ניאו-ליברליות המנשבות זה כשלושה עשורים מלחשות שרק כך יצלח הדבר, אם יינתן בידי ההורים לבחור בין חינוך בניהול עמותות הורים לבין חינוך בדרכו של השוק החופשי. הבחירה היתה לחזות החינוך כולו.
שני מופעים חינוכיים בשוליה של החברה הישראלית, חינוך דמוקרטי ערבי ביפו וחינוך ילדיהם של מהגרי עבודה בדרום תל אביב, נטועים במהפכה הניאו-ליברלית. הקוד המוסרי הניאו-ליברלי מעודד את נסיגת המדינה מאחריותה, מכונן את האזרח הבוחר, מכפיף את ההתנהגויות החברתיות להיגיון הכלכלי ומפריד את האזרחות מהלאומיות. הפרדה זו מייצרת הזדמנויות לפעולה אזרחית ומצמצמת בה בעת את המרחב הציבורי הדמוקרטי.
מדינה, חברה, ניאו-ליברליזם
האזרחות היתה לזירה מרכזית במאבקים חברתיים, כאמצעי וכתכלית לעצמה. בין שהיא צרור זכויות ליברלי, זכויות יתר רפובליקניות או זהות אתנו-לאומית, היא הולידה מאבקים שתכליתם, מנקודת מבטן של קבוצות מהשוליים, הצטרפות לגוף האזרחי או יצירת מרחב אזרחי חדש מעבר למדינה.
הגלובליזציה מחלישה את הקשר הטריטוריאלי בין אנשים למדינה ושוחקת את יסודות האזרחות המודרנית, בחותרה תחת יכולתה של מדינת הלאום לקיים את הגבול הטריטוריאלי כסמן של זהות קולקטיבית ולחולל מודרניזציה. בין המודרניזציה שכשלה להביא חירות ורווחה לכול לבין ניצחונה של הגלובליזציה בקביעת כללי המשחק כבשה האידיאולוגיה הניאו-ליברלית מקום בעולם ובתודעה, והבנתה את החברה, הפוליטיקה והמשפט כזירות שבהן ההתנהגות הכלכלית הקודמת לכול היא המובן מאליו. במקביל ירד ערכה של מדינת הרווחה, והממד החברתי שהחזיק את המדינה והלאום יחד מתפרק ליחידים הנדרשים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
