ארתור רופין
שילה, 1997
ארתור רופין נולד בראוויטש, בבית מסורתי שבו קיבל חינוך יהודי מועט ולמד בבית ספר כללי. משפחתו ירדה מנכסיה והם עברו למגדבורג. בגיל 14 נאלץ לעזוב את הלימודים למרות הצטיינותו ולעזור בפרנסת המשפחה. למרות שהעבד כשוליה בבית מסחר סיטונאי, היו לו שאיפות גדולות והוא הצליח לסיים את לימודיו כתלמיד אקסטרני ולעשות את בחינות הגמר בהצלחה. הוא עזב את עבודתו והחל ללמוד בשנת 1899 באוניברסיטאות ברלין והאלה, שם למד משפטים, פילוסופיה, כלכלה וביולוגיה. ב1903 זכה בפרס מדעי חשוב.
הוא התרחק משמירת מצוות אך קיים זיקה חזקה ליהדות. הוא היה מודאג מאוד מהאנטישמיות ולא הקל בה ראש, בנערותו אף כתב שהאנטישמיות בגרמניה מתגברת ואולי תכריח אותו לעבור מאונס למדינה אחרת. הוא גילה עניין רב במהות העם היהודי וב1902 פרסם מאמר סטטיסטי ראשון על יהודי פרוסיה שבעקבותיו כתב את ספרו (1904) "יהודי ההווה". רופין חקר את העם היהודי והגיע למסקנה שהסכנה הגדולה ביותר המרחפת מעל ראשו היא ההתבוללות.
הקמת התנועה הציונית עוררה את תשומת ליבו אך בתחילה לא הצטרף אליה מכיוון שהיה איש מעשה והמלל הרב דחה אותו. עם זאת כתב ביומנו שהתנועה הציונית מציעה פתרון לעם היהודי ויש לנסותו. הוא שם לב להבדלים שבין יהודי מזרח אירופה שהיו להם קשרים אמיצים לעמם ולמולדתם ההיסטורית ארץ ישראל, לעומת יהודי מערב אירופה שקשריהם לעמם התרופפו, ולטענתו פנייתם לציונות באה רק על רקע האנטישמיות – "בלא אנטישמיות לא הייתה ציונות במערב אירופה. עם מות האנטישמיות תמות שם הציונות", כתב ביומנו.
רופין עסק בשאלה האם א"י תתאים לעם היהודי עקב הימצאותם של חצי מיליון ערבים הגרים בה ונוכח חישוביו בדבר יכולת הקיבול של הארץ. בכל מקרה הגיע למסקנה כי אין ארץ אחרת שמתאימה יותר לעם היהודי, ומכיוון שהמשאב העיקרי בה הוא חקלאות, יש להפנות יהודים לעבודת אדמה.
לתפיסתו של רופין – צריך להכין את הארץ להתיישבות יהודים, ואת היהודים להכין לעלייה ארצה ולא להעלותם מידית ללא הכנה. אך הוא חשב שאין צורך בצ'ארטר מידי (כמו שחשב הרצל) אלא זו צריכה להיות המטרה הסופית, כי הארץ לא מוכנה עדיין לקליטת אוכלוסייה בקנה מידה גדול.
רופין תהה על אופי החברה שתקום בארץ בגלל כל גווניה של החברה היהודית, לדעתו בניין הארץ ילכד את הזרמים השונים ויש לקנות אדמות, כי זו מטרה קונקרטית שתדבר אל ליבם של רבים מבני העם היהודי. לדעתו מטרת הציונות היא החייאת היהדות והיא תוכל להתגשם רק דרך בניית המולדת. רופין הבין שיהיה קשה להשיג את א"י והשווה זאת להליכה במדבר.
בשנת 1905 הצטרף לתנועה הציונית. הוא השלים את לימודיו וניהל את המשרד של החברה לסטטיסטיקה של היהודים, שם הכיר את ידידו הטוב ומי שיהיה עוזרו במשך שנים – יעקב טהון. טהון הציג אותו בפני וארבורג, וזה הציע לו לסייר מטעם התנועה הציונית בא"י וישרטט תכנית לעבודה מעשית. הצעתו של וארבורג התקבלה על ידי רופין בחיוב.
הביקור בא"י ותוצאותיו
במאי 1907 יצא רופין...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
