אנשי העלייה השנייה, טיפוסי העולים ודיוקנם החברתי־תרבותי / מוקי צור
צור, 1998
מתוך 35,000 עולי העלייה השנייה, כ5000 היו מהפכנים שבאו להגשים את חלום המהפכה הציונית. הם עלו לקיים חיי עבודה, להקים חברה חדשה. עולים אלה עלו ללא משפחות במטרה לעשות שינוי דרסטי באורחות חייהם. הם אלה שהיום כשאנו מדברים על השינויים שיצרה העלייה השנייה בחברה היהודית בא"י אנו מכוונים אליהם.
אנשי העלייה הגיעו בכמה גלים:
• הגל הראשון – הגיע בעקבות התסיסה האידאולוגית ברוסיה שלפני המהפכה הרוסית הראשונה שהחל בשנים (1903-1905). המוני מפלגות פוליטיות צצו ברוסיה של אותם ימים, הנוער הרוסי נהר אל אותן קבוצות, וגם הציונות נהנתה מאותה פריחה. באותם ימים התחברה חיבת ציון אל התנועה ההרצליאנית ומשכה אליה צעירים יהודיים רבים שמצאו בציונות את הצורך המהפכני שפיעם בהם. גל זה גם היווה הד להגנה העצמית היהודית הראשונה של יהודי רוסיה, היו בה אנשים כשלמה צמח, א.ד. גורדון, אליעזר שוחט ואלכסנדר זייד.
• הגל השני – צמח מהתקופה שלאחר כישלון מהפכת 1905 ומותו של הרצל. החל חיפוש של תשובה מתוך התבוסה. בגל זה עלו אישים כמו: ברל כצנלסון, ברנר ואחרים (*הערה שלי – וביניהם גם בחור צעיר בשם דוד גרין לימים בן גוריון).
• הגל השלישי – היה ב1912. לאנשיו כבר היה חיבור לגלים הקודמים שישבו בארץ. גל זה כלל את: טרומפלדור, שץ, אשכול, ראשוני גבע ועוד....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
