אחוות איסלאמיות באתיופיה ובאריתריאה
Ahmed & Miran, 2007
התבססות האחוות האיסלאמיות באזור
באתיופיה ובאריתריאה פעלו לאורך הדורות אחוות איסלאמיות רבות, שמילאו תפקיד מרכזי בהתפשטות האסלאם ובהטמעתו בקרב אוכלוסיות מגוונות. האחוות, המכונות "ṭuruq" (יחיד: ṭarīqa), היו לרוב מבנים דתיים וחברתיים בעלי סמכות רוחנית מקומית, ולעיתים גם על-אזורית, שהתארגנו סביב מורשתו הרוחנית של שייח' מייסד.
האחוות סייעו לביסוס הזהות הדתית המוסלמית ולחיזוק הקשרים בין מוסלמים באזורים מבודדים. הן תיווכו בין האסלאם הממסדי לבין המסורות המקומיות, בין היתר באמצעות פולחנים, עליות לרגל (זיארא) וסגידה לקדושים מקומיים (אוורד).
חדירת אחוות מרכזיות לאזור
הקאדריה (Qādiriyya)
הקאדריה, מן האחוות הוותיקות ביותר בעולם האסלאמי, נוסדה על ידי עבד אל-קאדר אל-גילאני (1077–1166). חדירתה לאזור מתועדת החל מהמאות ה־15–16, עם הגעת מלומדים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
