מתכנתות מחדש את הנשיות? הבניית זהות מגדרית בתעשיית ההיי טק בישראל בין הסדר המגדרי הגלובלי לבין הסדר המגדרי המקומי / מיכל פרנקל
פרנקל, 2010
מבוא
מטרת המאמר היא לדון, על סמך מחקר של זהויות מגדריות בתחום ההיי-טק הישראלי, בהבנייה המגדרית בתוך קונטקסט המכיל שני רפרטוארים תרבותיים, המתאפיינים בהנחות יסוד שונות ומנוגדות: הכלכלה העל-לאומית הגברית החדשה והחברה הישראלית, המתאפיינת באוריינטציה משפחתית חזקה. ענף ההיי-טק העולמי מתאפיין בסביבה גברית מובהקת, אשר מקבלת לתוכה נשים רק כאשר אלו יכולות לתפקד כגברים (בעיקר לעבוד שעות ארוכות ולהיות זמינות לעבודה בכל עת). מנגד, החברה הישראלית מעודדת ומצפה מנשים ללדת. כלומר נוצר ניגוד בין הצורך לעמוד בדרישות התובעניות של שוק העבודה ובין הציפייה להיות אם מסורה למשפחתה.
המאמר מנסה להדגים כיצד ע"י תמרון בין רפרטוארים תרבותיים אלו, הגלובלי והמקומי, נשים בעלות יתרון המועסקות בענף ההיי-טק פועלות ובונות דמות נשית חדשה, אשר מאתגרת את השיח על העובד האידיאלי בהיי-טק ובמקביל גם את השיח על נשיות ישראלית מסורתית. טענת הכותבת היא שנשיות חדשה זו מבוססת על תרגום מקומי של השיח סביב הארגון התומך במשפחה (family friendly organization). המאמר מבוסס על שיחות עם עובדי היי-טק על נושא השילוב בין עבודה ומשפחה.
זהויות מגדריות וחוויה דו-תרבותית (bicultural) בארגונים
קיימת הסכמה שמגדר איננו דבר אובייקטיבי או אוניברסאלי, אלא תהליך שלם תלוי הקשר קבוצתי ואישי. על סמך ראיית עולם הבנייתית זו, זהות מגדרית נחקרת דרך שני תהליכים משלימים: ההבנייה של המגדר בהקשר החברתי וההגדרה העצמית של האינדיבידואל אל תוך קבוצה מגדרית מסוימת. תהליכים אלו קורים בצורות שונות.
בהקשר לכלכלה הגלובלית החדשה, המחקר המגדרי מתמקד בעיקר בהבניית צורות חדשות של גבריות. מכיוון שהיסוד הגופני נעדר מאותה "גברית עסקית על-עולמית" (transnational business masculinity) נשים אינן מודרות ממנה. היא מאופיינת ע"י אגוצנטריות, נאמנות על תנאי ואחריות מוגבלת כלפי האחר. הנאמנות המסורתית של נשים כלפי המשפחה עומדת בסתירה לכך. בעולם הקפיטליסטי, בו גבריות זו הופכת להגמונית, יש התעלמות מהצרכים המשפחתיים של העובד. שינויים חברתיים אומנם חייבו מעסיקים לאמץ גישות ידידותיות יותר עבור נשים ומשפחות, אולם ברמה העולמית אין התערבות של המדינה בנושא. על כן, התהליך בו נשים אינן נתפסות יותר כתומכות ומטפלות הופך למשמעותי יותר ברמה הגלובלית.
ענף ההיי-טק הוא דוגמה מצוינת לתהליך זה. יש בו כמה מאפיינים הקשורים לזהות המגדרית הגברית השולטת בו. היכולת לעבוד שעות ארוכות באופן קיצוני וההקרבה של החיים מחוץ לעבודה (ובמיוחד חיי המשפחה) הם מאפיינים של העובד המוצלח. כתוצאה מכך, אלו הופכים להיות המאפיינים החשובים בשוק העבודה ודמות הגבר הטכני והמבריק עולה על דמות הגבר האתלטי והנאה. העדפת העבודה על פני המשפחה גורמת לאימוץ גבריות זו ולזניחת דמות הגבר המטפל והדואג. "גברי עמק הסיליקון" מקבלים אליהם כקולגות נשים שמקבלות ומאמצות את הנורמות של אותה "גבריות חדשה".
תיאוריות לגבי הסדר המגדרי הגלובלי אינן מתעלמות מהמאמצים הארגוניים והמדינתיים לגשר על הפער בין הספירה הפרטית...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^