כינון פלסטין באמצעות פרקטיקות של מעקב
זוריק, 2016
פתח דבר
לגיטימיות של מדינת לאום נבנית באמצעות שליטה מתמשכת במרחב, באוכלוסייה ובזיכרון הקולקטיבי. שליטה זו מתבטאת בפיקוח על גבולות, בספירת בני אדם, בהגדרת אזרחות, בעיצוב זהויות וביצירת מוסדות ידע. תהליכים אלה אינם ניטרליים אלא טעונים אידאולוגית, במיוחד במצבים של סכסוך לאומי, קולוניאליזם או מאבק על ריבונות. בהקשר זה, האוכלוסייה הפלסטינית מהווה מקרה קיצון של חיים תחת פיקוח מתמיד, ניהול מנהלי צפוף וייצור אינטנסיבי של ידע סטטיסטי, בשל היותה מפוזרת בין גלות, כיבוש, מיעוט אזרחי ופליטות. המציאות הזו חושפת כיצד פרקטיקות של ספירה, סיווג ומעקב אינן רק משקפות מציאות אלא גם יוצרות אותה ומכוננות ישויות פוליטיות וזהויות קולקטיביות
פיתוח תאוריה של נתונים חברתיים
ייצור נתונים סטטיסטיים אינו תהליך טכני גרידא אלא פעולה טעונה בהנחות תאורטיות, מסורות ידע ויחסי כוח. הביקורת האתנומתודולוגית מדגישה כי מדידה וספירה מושפעות משפה, מציפיות רקע ומידע שבשתיקה של חוקרים ונחקרים, וכי מה שנראה כעובדה אמפירית הוא תוצר של הקשר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
