חיקוי ומרי מגדרי
באטלר, 2001
באטלר מפרקת את ההצמדה בין המין הביולוגי, לבין המגדר לבין המיניות. דרך השוואה בין תרבויות שונות ובין תקופות שונות ניתן לראות כי המגדר הוא אוסף של ציפיות תרבותיות ולא תכונות "טבעיות" או הכרחיות. אין כזה דבר "נשיות טבעית" או "גבריות אותנטית". מדובר באוסף של תכונות מומצאות, השייכות לתקופה ולתרבות מסויימת. לפי באטלר, מתאמצים להדגיש שלנשים ולגברים יש תכונות שונות ומנוגדות כי אם מבנים אותם כיצורים שונים, בינאריים, אז אפשר להניח כי יש זיקה בלתי נמנעת ביניהם. לפי גישה זו ההטרוסקסואליות היא הדרך הטבעית. באטלר מדברת על הפוטנציאל הטמון בדראג (מלכי ומלכות דראג). היא ממציאה את המושג "פרפורמנס". זכר המדבר כאישה, לבוש כאשה, מתהלך כאישה, בעל מחוות של אישה. באטלר טוענת כי הפרפורמנס נמצא אצל שני המינים. ההתנהגות המגדרית היא פרפורמנס. יוצאת מתוך ההנחה שהסממנים החיצוניים של המגדר הם תיאטרון. כלומר, להתנהגויות האלה אין בסיס פנימי, אותנטי. החידוש של באטלר הוא שגם כאשר אני נקבה, מתלבשת כמו אישה גם זאת הופעה – פרפורמנס. מלכת הדראג, שהיא זכר, מחקה נשים והתנהגותן. אבל כשנקבה מתלבשת כאישה, היא למעשה מחקה מודל תרבותי מומצא. המגדר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
