תפקיד הכלכלה במחקר מדיניות חינוך
Brewer & Hentschke, 2015
תקציר
בעשורים האחרונים ישנם יותר ויותר מחקרים מתחום הכלכלה בנושא מדיניות חינוך. בעבר התחומים היו נפרדים כאשר הכלכלה נתפסה כתחום "קר" בשל היותו רציונלי ובלתי אישי, בעוד החינוך נחשב לתחום מוסרי וחברתי. עם זאת, בשנים האחרונות התחומים התקרבו כאשר התגלתה ההשפעה של החינוך על הכלכלה, וכן בשל שימוש בכלים כלכליים בניסיון לשפר מערכות חינוך. כתוצאה מכך תפיסות כלכליות החלו לחדור למדיניות החינוך. המחקר בדק מהן התרומות העיקריות של שימוש בכלכלה בחקר מדיניות חינוך.
בסקירת הספרות החוקרים זיהו שלושה נושאים שבהם הכלכלה כתחום חקר עשויה לתרום למחקר מדיניות חינוך, והם: הקשר בין חינוך לבין הצלחה כלכלית של פרטים ושל קבוצות; הדרך שבה החברה מעצבת וצריכה לעצב שירותי חינוך; וההתנהגות של ארגוני חינוך כמיזמים כלכליים.
בתחום הקשר בין חינוך לבין הצלחה כלכלית של פרטים ושל קבוצות נמצא כי מחקרים כלכליים תרמו בכך שלימדו כי השקעה בחינוך מחזירה את עצמה הן ברמת הפרט בגלל התרומה להון האנושי שלו שבא לידי ביטוי ביתרונות בתעסוקה בעתיד, והן ברמת החברה, בשל התרומה של החינוך לצמיחה הכלכלית.
בתחום עצוב והקצאת שירותי החינוך ממצאי המחקרים מראים כי נעשים ניסיונות מגוונים לשילוב מנגנוני שוק בתהליך ההקצאה. עם זאת, ממצאי המחקרים לא מצביעים על תוצאות עקביות לגבי היעילות של תכנית זו או אחרת בתחום זה.
בתחום ההתנהגות של ארגוני חינוך כמיזמים כלכליים מחקרים כלכליים הנעזרים בתיאוריית המנהל-סוכן מסייעים להסביר את חוסר ההצלחה של רפורמות חינוכיות המבוססות על אחריותיות.
מסקנות החוקרים הן כי השימוש בכלכלה לחקר מדיניות חינוך היא התפתחות חיובית שמסייעת להבין טוב יותר את מערכת החינוך ואת השפעות המדיניות, ובאמצעות הבנה זו – לשפר את בתי הספר.
מהמחקר עולות המלצות למדיניות חינוך באופן ישיר, והן למדיניות מחקר שעשויה להשפיע בהמשך על מדיניות חינוך. בנוגע למדיניות חינוך ההמלצות העולות מהמחקר הן העברת מערכת התמריצים לבתי הספר מתמריצים כלכליים על בסיס הישגי התלמידים לתמריצים בדמות בחירת ההורים; הקטנת כיתות הלימוד; והפחתת רגולציה על ההשכלה הגבוהה כדי להגביר את ההשתתפות בהשכלה הגבוהה. ההמלצות למחקר הן שימוש בעקרון התשואה השולית הפוחתת על מנת ללמוד מהו מספר שנות הלימוד האופטימלי בהתאם לפרמטרים שונים; ושימוש בתיאוריות כלכליות העוסקות בבעלי עניין על מנת לחקור מה הסיבות לכך שקובעי מדיניות אינם נוטים לאמץ המלצות מדיניות העולות ממחקרים בתחום מדיניות חינוך.
מבוא
בעשורים האחרונים ישנם יותר ויותר מחקרים מתחום הכלכלה בנושא מדיניות חינוך. בעבר התחומים היו נפרדים כאשר הכלכלה נתפסה כתחום "קר" בשל היותו רציונלי ובלתי אישי, בעוד החינוך נחשב לתחום מוסרי וחברתי. עם זאת, בשנים האחרונות התחומים התקרבו כאשר התגלתה ההשפעה של החינוך על הכלכלה, וכן בשל שימוש בכלים כלכליים בניסיון לשפר מערכות חינוך. כתוצאה מכך תפיסות כלכליות החלו לחדור למדיניות החינוך, כגון ואוצ'רים, בחירת הורים, וגישות לשיפור ניהול בתי ספר ומערכות חינוך בעזרת כלים מתחום הניהול הכלכלי. המאמר מציג את הרעיונות הכלכליים הרלוונטיים למחקר החינוך, ומדגיש את היישומים של עקרונות כלכליים לחקר של תופעות חינוכיות.
המחקר בדק מהן התרומות העיקריות של שימוש בכלכלה בחקר מדיניות חינוך. במסגרת שאלה זו המחקר התמקד הן בתרומת הכלכלה בתחום שיטות המחקר, והן בתרומתה בתחום העקרונות הכלכליים הרלוונטיים לאספקטים השונים של החינוך.
החשיבות של המחקר נובעת מכך שלמחקר בנושא מדיניות חינוך יש תפקיד חשוב בקביעה ועיצוב של מדיניות חינוך. לכן, כדי לתרום להמשך מחקר אפקטיבי בתחום מדיניות חינוך, יש להבין את הפוטנציאל של שילוב נכון של גישות כלכליות במחקר.
סקירת ספרות
בסקירת הספרות החוקרים זיהו שלושה נושאים שבהם הכלכלה כתחום חקר עשויה לתרום למחקר מדיניות חינוך, והם:
• הקשר בין חינוך לבין הצלחה כלכלית של פרטים ושל קבוצות.
• הדרך שבה החברה מעצבת וצריכה לעצב שירותי חינוך.
• ההתנהגות של ארגוני חינוך כמיזמים כלכליים.
בנוסף, החוקרים זיהו תרומה של המחקר הכלכלי לחקר מדיניות חינוך גם באספקט המתודולוגיה. בהקשר זה, החוקרים מציינים איסוף שיטתי יותר ונרחב יותר של נתונים, מחקרי אורך, שימוש בכלים אקונומטריים וגישות סטטיסטיות מתוחכמות, מערכי מחקר ניסויים ודמוי-ניסויים, ועוד.
השימוש הגובר בעקרונות של כלכלה פונדמנטלית בחקר מדיניות חינוך נובע מהיכולת של הגישה הכלכלית להסביר ולנבא תופעות כלכליות באמצעות מודלים הניתנים לבדיקה. העקרונות הבסיסיים של הכלכלה הפונדמנטלית הם מחסור, רציונליות ואופטימיזציה. המחסור הוא העיקרון לפיו לא ניתן במסגרת המשאבים הקיימים לספק את כל הרצונות והשאיפות של האדם. לכן יש צורך בקבלת החלטות המבוססת על הקצאת משאבים. רציונליות היא היכולת של הפרטים לקבל...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
