דמוקרטיות ודיקטטורות: רעיונות, הקשרים, משטרים. כרך 2, דיקטטורות: הדגם של פרידריך ובז'ז'ינסקי (עמ' 11-20)
נויברגר, 2004
אחד הניסיונות לסרטט את אשכול תכונותיו של משטר טוטליטרי הוא זה של קרל יואכים פרידריך וזביגנייב בז'ז'ינסקי, שפיתחו דגם שפורסם לראשונה בשנות החמישים. דגם זה, שנציגו בקטעים המצוטטים להלן, אינו מושלם, ומאז פרסומו עורר חילוקי דעות לא מעטים שנעמוד עליהם בהמשך, אך הוא ישמש לנו נקודת מוצא לדיון בקיומו, בהגדרתו ובמהותו של הטוטליטריזם. עוד ראוי לציין, כי בעת פיתוח הדגם שלט בברית המועצות ובמדינות מזרח אירופה משטר קומוניסטי.
המשטרים הטוטליטריים הם ממשלים אוטוקרטיים. כשמכנים אותם בשמות כגון "עריצות", "רודנות" או "שלטון אבסולוטי" מתכוונים לגנות את המשטר, שכן לכל הכינויים האלה נימה שלילית מובהקת. כאשר משטר טוטליטרי קורא לעצמו "דמוקרטיה" בלוויית שם התואר "עממית", כוונתו היא לרמוז שהמשטר הוא טוב או לפחות ראוי לשבח, ואין בזה משום ביטול ההאשמות על עצם מהותו. אם נבדוק היטב את המשמעויות שאותן מייחסים חסידי הטוטליטריות למונח "דמוקרטיה עממית", ניווכח שהם מתכוונים לסוג מסוים של אוטוקרטיה. למנהיגי העם, שהם ראשי המפלגה השלטת, הזכות לומר את המילה המכרעת. לאחר שהגיעו להחלטה בינם לבין עצמם וזכו לתשואות אישור בעצרת של מפלגתם, הכרעתם היא הקובעת. בין אם המדובר בחוק, בפסק דין, בתקנה או באיזה צעד ממשלתי אחר - הם, ה- autokrator, השליט האחראי כלפי עצמו בלבד. מבחינה זו, הדיקטטורה הטוטליטרית היא אוטוקרטיה המתאימה לחברה התעשייתית במאה העשרים.
מדוע מכנים עצמם המשטרים הטוטליטריים "דמוקרטיות עממיות", ומדוע שמו פרידריך ובז'ז'ינסקי את המושג במרכאות? על כך הם משיבים "כל עוד מדובר בתכונה המאפיינת את אחריות השליט רק כלפי עצמו, דומה הדיקטטורה הטוטליטרית למשטר האוטוקרטי בגלגוליו הקודמים. אולם אנו טוענים כי דיקטטורה טוטליטרית היא חידוש היסטורי ותופעה יחידה במינה. יתר על כן, מסקנתנו מהעובדות הידועות לנו היא שדיקטטורות טוטליטריות, קומוניסטיות ופשיסטיות כאחת, דומות ביסודן אחת לרעותה; על כל פנים, הן דומות יותר זו לזו מאשר לכל שיטת ממשל אחרת, ובכלל זה לאוטוקרטיה לצורותיה בדורות הקודמים."
עיקרו של המשטר הטוטליטרי, לפי פרידריך ובז'ז'ינסקי, הוא במאמציו לעצב מחדש את בני האדם, וזאת באמצעות שליטה מוחלטת על חיי האזרחים, שליטה הכוללת פיקוח על מחשבותיהם ועל מעשיהם. עם זאת, הם מציינים, כי יש המעלים הסתייגויות מקביעה זו:
ייתכן שבכוונתם של רודנים טוטליטריים להשיג שליטה מוחלטת, אך השאיפה הזאת נידונה לאכזבה ודאית. למעשה, הם אינם משיגים שליטה מוחלטת כזאת, אפילו על שורות חברי מפלגתם ולא כל שכן על האוכלוסייה כולה. מלבד ההסתייגות הפרגמטית הזאת אפשר להעלות גם טענת ביקורת מתחום ההיסטוריה ההשוואתית. שאיפה כזאת לפיקוח מוחלט ודאגה כזאת מתוך מניעים אידאולוגיים לאדם על כל צדדיו, אפיינו משטרים אחרים בעבר, ובייחוד משטרים תאוקרטיים כמו של הפוריטנים או המוסלמים. לשאיפות כאלה ניתן ביטוי גם בכמה מן השיטות הפילוסופיות הנעלות ביותר, ובמיוחד אצל אפלטון, התומך בהחלט בספריו - המדינה, מדינאי, והחוקים - בפיקוח מוחלט על האוכלוסייה למען הסדר הטוב בקהילה הפוליטית. לבסוף, צריך לתאר את סדרי החיים שבמנזרים בימי הביניים כמשטר טוטליטרי, שכן אין ספק שאפיינה אותם מערכת של פיקוח מוחלט. אכן, גם הממשל "הפרימיטיבי" נראה כטוטליטרי במקרים רבים, בגלל פיקוחו הצמוד על כל חייה של החברה. החידוש שבמשטר הטוטליטרי, המבדיל אותו מסוגי משטר אחרים, הוא בארגון ובשיטות שפותחו והופעלו בעזרת מתקנים טכניים חדישים, בשירותה של תנועה בעלת מניעים אידאולוגיים, שמטרתה הרס מוחלט של חברת המונים ועיצובה מחדש של חברה זו....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
