תמיכה חברתית, תחושת קהילתיות בבית הספר ומסוגלות עצמית כמשאבים במהלך ההתבגרות המוקדמת: מודל אינטגרטיבי

תמיכה חברתית, תחושת קהילתיות בבית הספר ומסוגלות עצמית כמשאבים במהלך ההתבגרות המוקדמת: מודל אינטגרטיבי
Vieno et al., 2007

תקציר
השפעות של תמיכה חברתית (מהורים וחברים), הכרה של בית ספר בקהילה ומסוגלות עצמית, על רווחה נפשית פסיכו-סוציאלית (כפי שנמדדת על ידי דיווחים עצמיים על סיפוק מהחיים וסימפטומים פסיכולוגיים) בגיל ההתבגרות המוקדם, נחקרו במחקר הנוכחי באמצעות מודל אינטגרטיבי. המודל נבחן תוך שימוש במודל תאורתי השוואתי-מבני. במחקר, החוקרים השתמשו בהשוואות מרובות בין קבוצות בכדי לבחון הבדלים בין קבוצות גיל ומגדר. המדגם כלל 7,097 תלמידים מצפון איטליה (51.4% גברים) שחולקו לשלוש קבוצות גיל (כיתות ו, ז, ח בגילאי 11, 13, 15 בהתאמה). הממצאים היו עקביים עם ההשערה, שמסוגלות עצמית והכרה של בית הספר בקהילה מהווים גורמים מתווכים את השפעת תמיכה חברתית על הסתגלות פסיכו-סוציאלית. ההשוואה המרובה של הקבוצות מעידה על צורך במודלים התפתחותיים מורכבים נוספים, ונדרשים מחקרי המשך שיבחנו כיצד צורות משתנות של תמיכה קשורות אחת לשנייה, וכיצד השפעתן משתנה במהלך שלבים חשובים של החיים.

מבוא
תפיסת-עצמי חיובית (למשל, מסוגלות עצמית) וקשרים תומכים עם אחרים (תמיכה חברתית), כל אחד הומשג כמקור שמקדם הסתגלות מוצלחת במהלך גיל ההתבגרות. גיל ההתבגרות הינו שלב התפתחותי חשוב, בעיקר בהקשר של האינטראקציה בין מסוגלות עצמית והתנסויות עם משפחה ועם חברים באותו הגיל. מלבד זאת, גם לבית הספר יש תפקיד מרכזי בחיי המתבגרים, האקלים החברתי בבית הספר (במובן של תמיכה) משפיע רבות על "הון חברתי" – מספר ואיכות של מקורות חברתיים לא פורמאליים, אליהם הפרט יכול לפנות כאשר עולות בעיות – והסבירות שתלמיד יעשה שימוש במקורות אלו (Cartland, Ruch-Ross, & Henry, 2003). למעשה, ההכרה של תלמידים בקהילה או שייכות, במסגרת בית הספר מקושרת לגורמים התנהגותיים, מוטיבציוניים חשובים, שקשורים לרווחה נפשית והסתגלות (Bateman, 2002).
המסגרת התיאורטית שמנחה את המחקר הנוכחי מגיעה מתאורית מערכות אקולוגיות של Bronfenbrenner (1979), שממשיגה כיצד קונטקסטים אישיים וחברתיים מקיימים אינטראקציה עם תוצאות התפתחותיות חיוביות ומסייעות. המסגרת התיאורטית שמלווה את המחקר הנוכחי מתבססת על מספר הנחות יסוד:
1. מקורות שונים של תמיכה יכולים לשחק תפקידים שונים בניבוי של רווחה נפשית פסיכו-סוציאלית באופן ישיר או דרך השפעותיהם על מסוגלות עצמית.
2. להכרה בקהילה על ידי בית הספר יכולה להיות השפעה ישירה על מסוגלות עצמית, וגם על רווחה נפשית (סיפוק בסיסי של השתייכות) ובנוסף, יכולה להוות גורם מתווך כשמדובר על תמיכה חברתית מהורים וחברים.
3. הבדלי מגדר ושינויים הקשורים לגיל מתבטאים בקשרים בין המשתנים הללו.

דפוסים התפתחותיים בתמיכה חברתית ומסוגלות עצמית במהלך גיל ההתבגרות המוקדם
החוקרים Corwyn Bradley and (2001) הציעו שאמונות של מסוגלות יכולות לתווך תגובות של מתבגרים לסביבתם כמו גם, לתווך את היחסים בין הסביבה ובין התפתחות המתבגר. הם מעלים שאמונות של מסוגלות עצמית מתווכות את הקשר בין מה שהסביבה מאפשרת למתבגרים לעשות, דרך דרישות ותמריצים, לבין רמת ההצלחה שהמתבגרים משיגים. לפיכך, מתבגרים עם מסוגלות עצמית גבוהה יותר יוכלו להיות קשובים יותר להזדמנויות שניתנות על ידי סביבתם, ויהיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר להשיג מטרות אישיות. לפי Bandura (1997), אם הסביבה מאפשרת תנאים תומכים של אמונות המתבססות על מסוגלות חיובית, יותר סיכוי עבור המתבגר להגיע לתפקוד מסתגל. לפיכך, מקורות שונים של תמיכה חברתית ומסוגלות עצמית, וביטויים בקונטקסטים הרלוונטיים להתפתחות גיל ההתבגרות המוקדם, מהווים שיקול חשוב, ללא תלות בנגישות של כל אחד מסוגי המקורות הללו. בהקשר זה, חשוב לציין את הרמה של האיזון ההסתגלותי שמשתקף במקורות שונים של תמיכה חברתית ומשפיע על מסוגלות עצמית, כולל חברים מאותו גיל, משפחה (בעיקר הורים), ודמויות משמעותיות נוספות (כמו...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^