תיאוריית המקום המרכזי

תיאוריית המקום המרכזי
Malczewski, 2009

מילון מונחים
תפקוד מרכזי – הסחורות והשירותים שניתנים במקום מרכזי.
מקום מרכזי – מרכז (למשל, מקום עירוני) להפצה של סחורות ושירותים לאזורי השווקים שלו.
מרכזיות – החשיבות היחסית של מקום מרכזי ביחס לאזור שסביבו.
אזור השוק – הטריטוריה שסביב מקום מרכזי, המוגבלת על ידי טווח הסחורות/השירותים הניתנים.
טווח – המרחק המקסימלי שצרכן צריך לנסוע על מנת לרכוש סחורה או שירות.
סף (Threshold) – גודל השוק הקטן ביותר שביסוסו הוא כדאי כלכלית.
מערכת עירונית – רשת של מקומות עירוניים והאזורים בסביבתם.

מבוא
"תיאוריית המקומות המרכזיים" מתמקדת בגודל, במספר, במאפיינים התפקודיים ובמרחקים של התיישבויות, שהן נקודות מרכזיות להפצה של סחורות ושירותים עבור אזורי המסחר שסביבן. מקורה של תיאוריה זו כבר במאה ה-18 וה-19, כאשר חוקרים גרמנים ניסו לזהות את מערכת היחסים בין אזורים מרכזיים לאזורים שסביבם. התיאוריה נוסחה במקורה על ידי הגיאוגרף הגרמני וולטר קריסטלר ופותחה על ידי הכלכלן הגרמני אוגוסט לוש (Augost Losch). על פי תיאוריה זו, הארגון המרחבי היעיל ביותר של מקומות מרכזיים הינו בצורה של סריג משולש (triangular lattice), אך שלכל מיקום מרכזי במבנה זה יש אזור שווקים סביבו, בצורת משושה. פיתוחי המודל על ידי קריסטלר ולוש נחשבים...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^