סיפור/שיח: הערות על שני סוגים של מציצנות
Metz, 1985
הקדמה
המחבר מתאר את המציצנות כמנגנון נפשי שקשור לקולנוע, ומבחין בין הסיפור (נרטיב) שנוצר על ידי אינטליגנציה יודעת כל אך בלתי נראית, לבין השיח שהוא פעולת הסיפור, כלומר הפרקטיקה של יצירת משמעות, או הדיבור. הניגוד שבין הדיבור (השיח) לנרטיב (הסיפור המסופר) מאפשר להדגיש את הייצור של התהליכים הטקסטואליים ואת מקום המחבר. בעוד הנרטיב הוא בגוף שלישי בלבד, בסיפור קיים גם גוף ראשון (המספר).
האידיאולוגיה של הצופים זהה לזו של תעשיית הקולנוע: הצופים ממלאים את האולמות וזה מה שגורם למערכת להמשיך לעבוד. עם זאת, לצופה יש גם עמדה סימבולית, שיש לה משמעות בכל הנוגע לאידיאולוגיה של הסרטים. הסרט כשיח מפריד את עצמו מהיוצר שלו, ומתחפש...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
Metz, 1985
הקדמה
המחבר מתאר את המציצנות כמנגנון נפשי שקשור לקולנוע, ומבחין בין הסיפור (נרטיב) שנוצר על ידי אינטליגנציה יודעת כל אך בלתי נראית, לבין השיח שהוא פעולת הסיפור, כלומר הפרקטיקה של יצירת משמעות, או הדיבור. הניגוד שבין הדיבור (השיח) לנרטיב (הסיפור המסופר) מאפשר להדגיש את הייצור של התהליכים הטקסטואליים ואת מקום המחבר. בעוד הנרטיב הוא בגוף שלישי בלבד, בסיפור קיים גם גוף ראשון (המספר).
האידיאולוגיה של הצופים זהה לזו של תעשיית הקולנוע: הצופים ממלאים את האולמות וזה מה שגורם למערכת להמשיך לעבוד. עם זאת, לצופה יש גם עמדה סימבולית, שיש לה משמעות בכל הנוגע לאידיאולוגיה של הסרטים. הסרט כשיח מפריד את עצמו מהיוצר שלו, ומתחפש...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
