האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

מצבא העם לצבא הפריפריות, פרק ה': מ"צבא העם" ל"צבא השוק"

סיכום בעברית בהיקף 1784 מילים, של הפרק:

יגיל, ר. (2007). מ"צבא העם" ל"צבא השוק". בתוך: מצבא העם לצבא הפריפריות (עמ' 190-244). ירושלים: כרמל.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

מצבא העם לצבא הפריפריות, פרק ה': מ"צבא העם" ל"צבא השוק"
יגיל, 2007

הקדמה
המאמר המסוכם כאן קשור לפרק על יחסי חברה צבא. הרעיון המרכזי של הספר בתוכו הוא נמצא הוא שהעיקרון שמארגן את היחסים של הצבא עם הסביבה החברתית הוא סוג התגמולים אותם הוא יכול להעניק למשרתים בו. הרעיון העומד מאחורי זה הוא שמבנה הצבאי, כפי שהוא בישראל לפחות, נשען על משוואה רפובליקנית. כל אחד אמור לקבל בחזרה מהמדינה זכויות ותגמולים הסימטריים להקרבה שלו. כלומר כאשר הלחימה (ואיתה הסיכון וההקרבה) גוברת על המדינה להגדיל את התגמולים, להנמיך בחזרה את עצמת הלחימה או לחלק אחרת את הנטל בין קבוצות חברתיות שונות.

מבוא
עם השינוי התפיסה הכלכלית חברתית בישראל שנות השמונים לכיוון אתוס כלכלת השוק נוצרה סתירה בפעולת הצבא. המעמד הבינוי –אשכנזי-חילוני שהיווה את עמוד התווך של הצבא, החל לדרוש תגמולים חומריים גדולים יותר בעבור השירות מצד אחד ומצד שני דרשו להפחית את העלויות של קיום הצבא. כדי לעמוד בציפיות הצולבות עבר הצבא יותר יותר להשען על קבוצות דתיות ופריפריאליות שבעבורן הערך הסמלי של השירות גבוה יותר ודקישותיהן החומריות נמוכות יותר בהתאם. המאמר מתאר נקודות מרכזיות בתהליך.

הצבא מול השוק
עד שנות ה-80 נחשב הצבא כעומד מעל לשוק. מאז חל שינוי תפיסתי ואומצה דוקטרינה ניאו-ליבראלית המשיגה את המדינה ומקדשת את ערכי השוק בשם חופש הפרט. אחת ההשלכות של כך שהצבא לא נתפש יותר מעל לשוק ואף לא כמתחרה בו אלא ככפוף לו. הצבא נתפש כבעייתי משום שהוא מייצג שתי רעות חולות. פעם אחת הוא מייצג את המדינה שפעולתה מפריעה לשוק ובפעם השניה הוא המייצג של מצב המלחמה שמפריע לישראל להשתלב בכלכלה הגלובאלית.
בנוסף עלייתו של אתוס השוק הביאה לירידה באפשרות להמיר את המעמד הסמלי של ההשתתפות בצבא לייתרונות אזרחיים ולעיתים (שירות מילואים למשל) אף נחשבים לחסרון בשוק העבודה. יחד עם זאת, המעמד בינוני הצליח באמצעות מנגונני השוק לבסס את מעמדו הדומיננטי גם בלי להזדקק לסמלים הצבאיים-ממלכתיים.
המעמד הבינוני-גבוה שכאמור כבר לא מפיק ייתרונות ניכרים בתמורה לשירות, ראה בכך הפרה של המשוואה הרפובליקנית ותבע להקטנת נטל הצבאיות בדרך של התאמת התנהלות הצבא לכוחות השוק. התהליך הזה מוביל לסיטואציה שאף שהאמון הציבורי בצבא נותר גבוה יחסית למוסדות אחרים, מאז 2002 רואים כרסום באמון זה. כמו כן לטענתו של לוי לא מדובר לאמון עיוור לו זכה הצבא בעבר אלא לאמון ביקורתי יותר.

שחיקת הלגיטימיות של המשאבים הכספיים
בשנות ה2000, ולמרות...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^