מדוע ואיך עובדת הבושה?
Braithwaite, 1989
המאמר מנסה לברר מה מביא אדם לציית או לא לציית לחוק. המאמר דן בשאלה כמה הענישה הבלתי-פורמלית משפיעה על האדם, והאם יש בה כח למנוע עבריינות? הענישה הבלתי פורמלית מתבצעת על ידי האנשים המשמעותיים שלנו וזאת בעזרת מנגנוני ביוש, רכילות, השפלה וכדומה, ומתבססים על רגש הבושה. ברייתווייט מציג מחקר בריטי שבו נשאלת השאלה למה אנשים מצייתים לחוק? להלן הממצאים:
• 10% עושים זאת מתול פחד מהעונש
• 55% חוששים מתגובת המשפחה או בני הזוג
• 12% חוששים מתגובת הציבור, למשל ההופעה בביה"מ
• היתר מסיבות לא דומיננטיות.
דהיינו 67% לא מבצעים עבירות מהפחד מהענישה הבלתי פורמלית. נראה כי הענישה הבלתי פורמלית יעילה הרבה יותר במניעת עבריינות. ברייתווייט רצה להבין את מנגנוני הפיקוח של הענישה הפורמאלית ולכן נסע ליפן. כאשר הוא משווה את שיעורי הפשיעה בארה"ב לשיעורי הפשיעה ביפן, עכשיו הם נמוכים בהרבה והוא מראה שביפן קיימת שיטת הרה-אינטגרציה. כלומר, השפלה של העבריין תגרום לו להתבייש ובמקביל לקבל אותו לחברה כחלק בלתי נפרד ממנה. ביפן אחוזי הפשיעה נמוכים הרבה יותר מבחברה המערבית, והוא שאל עצמו מדוע? הוא מצא כי זה קשור בתהליכי ביוש ורה-אינטגרציה.
בגיל צעיר, היפני מחונך על ידי תהליכי סוציאליזציה לקבלת אחריות על מעשיו. זאת על ידי ביוש על עשיית דבר רע. כלומר הוא מואשם, ננזף אבל בסופו של דבר החברה מקבלת אותו חזרה אליה, על ידי תהליך של רה-אינטגרציה. אחרי הפשע שעשה החברה מראה לו את המעשה האסור ולאחר שיש לו ייסורי מצפון ותחושת אשמה אמיתיים, הוא מבין ויודע שהוא יחזור להיות חלק מהמשפחה והחברה ולא תוקיע אותו.
זה קורה גם בבתי הספר שם, הילד יודע שהוא ייענש אבל גם יודע שיפתחו עבורו דף חדש ללא תיוג והמורה לא תתנכל לו בכוונה כי תזכור לו מה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
