ליקויי למידה – מודל נוירו-התפתחותי רב ממדי
מרגלית וטור-כספא, 1988
מטרת המאמר
הצגת מודל התפתחותי, רב ממדי להבנת תפקודם של תלמידים עם ליקויי למידה. מודל מקיף המשלב כמה תחומים, מתייחס למאפייני הסביבה, מדגיש משתנים המשפיעים על תפקודו של הפרט, מה גורם לו להתמודד – משמרים, גורמי מגנים – מאפיין של הפרט או של הסביבה מהווה הגנה מפני התפתחות של בעיות נוספות או החמרת הלקות. ומה מסכן אותו? גורמי סיכון – גורם אישי, משפחתי, לימודי, חברתי, קהילתי, שמגביר את ההסתברות שאדם לקוי למידה שקשייו יקבלו העצמה ועלול אף להגיע לנשירה מלימודים – מורה, הורים שלא מודעים לכך.
באמצעות המודל ניתן לסייע בפיתוח תוכניות התערבות יעילות התואמות את צרכיו של הפרט. ע"פ המודל מתקיימים יחסי גומלין בין משתני הפרט – קשיים ותחומי החוזק, לבין משתני הסביבה – האפיונים המשפחתיים והחינוכיים לקשרי גומלין אלה תרומה לניבוי או להבנת תפקודם וקשייהם של תלמידים לקויי למידה בתקופות שונות בהתפתחותם.
לקות למידה היא גורם סיכון ויש לה השפעה על גורמים רבים נוספים, כמו על ההסתגלות הרגשית, תפקוד משפחתי, נשירה מבית הספר, קשיים חברתיים, קשיים בדימוי העצמי ועוד.
פירוט המודל
[תרשים]
משתני הפרט
איפיונים ייחודיים – נוירולוגיים הקשורים למח, יש היבטים רגשיים ויש היבטים קוגניטיביים.
משתנים נוירולוגיים
• בסיס גנטי – לקות הלמידה נמצאה כבעלת מאפיינים תורשתיים, ברגע שלאחד ההורים יש לקות למידה הסבירות שגם לילדים יהיה.
• בסיס מורפולוגי –שונות במבנה המח אצל ליקוי למידה ביחס לאנשים ללא לקות למידה. השונות מתבטאת בתפקוד המיספריאלי שונה. אצל בעלי לקות למידה נמצאת סימטריה מוחית, שני הצדדים, ימין ושמאל מתפקדים באופן זהה, בעוד שאצל אנשים ללא לקות למידה, קיימת א-סימטריה מוחית, יש דומיננטיות של אחת ההמיספרות. כשיש סימטריה ב-לטרליות ששני הצדדים דומיננטיים בדיוק באותה מידה הילד גם ימני וגם שמאלי זה מהווה פגיעה.
• בסיס פונקציונאלי – עוסק למעשה בתפקוד המוחי ברמת הפעילות המוחית, בעת פתרון בעיה קוגניטיבית.
• לקות בעיבוד טמפורלי – לקות בקצב עיבוד המידע. קצב עיבוד מידע איטי יותר. אצל רוב ליקויי הלמידה רואים לקות בעיבוד טמפורלי. לדוגמא: המידע שמגיע מהעין ומהאוזן אינו מגיע באופן מסונכרן לאותה נקודה במח, שתעבד את המידע באופן הנכון. אצל ליקויי למידה אין סנכרון בין ערוץ השמיעה לערוץ הראייה.
• לקות במודעות הפונולוגית – מודעות פונולוגית היא הרגישות האנושית לצלילי הדיבור. היכולת לשים לב לצלילים שמרכיבים את המילה. לפרק מילים לצלילים הקטנים ביותר – ערנות לצלילים הכי קטנים בשפה: ד-א-ל-א-ת = דלת (צריך להיות ניקוד) והפרעה בעיבוד פונולוגי כנושאים מרכזיים באפיון תלמידים עם ליקויי למידה. חשוב לשפה הכתובה והדבורה.
לקות במודעות פונולוגית
לקות במודעות פונולוגית מתייחסת לקושי ביכולת לקשר בצורה אוטומטית בין צליל לתכנים:
לפרק מילים למרכיביהן הצליליים ולצרף צלילים למילים. הילד לומד לקרוא, לומד ליצור התאמות בין צלילים לאותיות ומפתח ערנות מודעת למבנה הפונולוגי של המילים. ילדים עם פגיעה בערנות / מודעות פונולוגית, תהיה להם פגיעה בפענוח – בדיוק בקריאה. (בסעיף הקודם דברנו על קצב קריאה). ילד עם ליקויי למידה מתקשה להבחין במרכיביה הפונולוגיים של המילה. לקות זו פוגעת ביכולת בקריאה, חוסמת את הדרך לתהליכים גבוהים יותר של הבנת הנקרא.
ליקויים בתהליכים פונולוגיים הם הסיבה לחלק ניכר מליקויי הקריאה המאובחנים בילדים קטנים, לכן, בדיקת יכולות פונולוגיות מהוות את אחד המנבאים התקפים בגיל קדם ביה"ס לקשיי קריאה בביה"ס. המחקר הראה שגישות בהוראת קריאה, המדגישות את הקשר בין מילים לצלילים, מאמנות את הילדים בעיבוד פונולוגי, מסייעות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
