היסודות הקוגניטיביים של יציבות וגיוון תרבותיים
Sperber & Hirschfeld, 2004
להתפשטות, יציבות והתפתחות של ייצוגים תרבותיים יש מגוון סיבות. הם מושפעים מדמוגרפיה, מצבים סביבתיים – במיוחד תוצרים ידי אדם - דתות, חינוך ומוסדות פוליטיים. החוקרים מסכימים לטענה המדעית-חברתית הבסיסית, לפיה פסיכולוגיה בלבד איננה זו המייצרת תרבויות. יהיה קשה מאוד לטעון כי ניתן לפרק את כל העולם התרבותי להיבטים פסיכולוגיים בלבד.
יחד עם זאת, החוקרים מאמינים שלפסיכולוגיה יש השפעה מסוימת על התרבות והיא משחקת בה תפקיד מסוים. חלק מההשפעות קשורות יותר לצד הרגשי בתרבות, מאשר לצדדים השכליים שבה. במאמר זה, בדקו החוקרים כמה עבודות אחרונות המציעות כי גורמים קוגניטיביים, באינטראקציה עם גורמים אחרים (אקולוגיים, סוציולוגיים, רגשיים) יכולים לסייע בהסבר המגוון והיציבות התרבותיים. במיוחד, ארגון מודולרי של יכולות קוגניטיביות אנושיות המעדיף הישנות, שונות חוצה תרבויות ויציבות תרבות על פני התפשטות רחבה ייצוגים תרבותיים (כלומר, העדפה של איכות על פני כמות). מחקרים עתידיים מההיבט הזה יכולים לחקור מקורות תרבותיים אחרים – למשל, מוסר, מבני קרבה אנושיים, תרבות הכרה, רטוריקה ועוד – מקומות בהם מחקר הקוגניציה והתרבות עשויים להיות אף יותר רלוונטיים.
קיומן ושונותן של מגוון התרבויות האנושיות מתאפשרות על ידי היכולות הקוגניטיביות הספציפיות למין שלנו. אך כיצד? האם התרבויות מופיעות כתוצאה מהתפשטות על פני דורות בחברות שונות, של יכולות כלליות ללמוד, לחקות ולדבר? מה הן תפקידן של היכולות ההתפתחותיות המיוחדת לתחום התפתחות אבולוציית התרבויות? שאלות אלו התקבלו מנקודות מבט שונות מתחומים שונים. במאמר זה נציג את ההשקפה המתפתחת מתוך עבודתם של פסיכולוגים התפתחותיים, אבולוציוניים ואנתרופולוגים קוגניטיביים.
קבוצה תרבותית קשורה אחת לשנייה על ידי זרימה מתמדת של מידע, שמרביתו קשור לנסיבות מקומיות ולא יוצא מעבר להן. מידע כלשהו, שהוא בעל רלוונטיות כללית יותר, מועבר בצורה מפורשת או משתמעת, ובסופו של דבר יכול להיות משותף על ידי רבים או אפילו על ידי רוב חברי הקבוצה.
'תרבות' מתייחסת למידע רב תחומי זה, ייצוגו במוחם של אנשים וביטויים בהתנהגותם ובאינטראקציות שלהם. אנתרופולוגים הוקסמו ממגוון התרבויות האנושיות, שאותן הן תיעדו וניסו להסביר אותן. כדי לעשות זאת, הם הסתמכו על תפיסת התודעה, לא בדיוק כ - "לוח ריק", אלא יותר כמכשיר למידה לא מוגבל, הפתוח לכל הקשר תוכן תרבותי.
'מודל המדע החברתי' הזה - הקושר בין תודעה לתרבות, אותגר שוב ושוב על ידי האנתרופולוגיה הפנימית והחיצונית. מודל זה לא עולה בקנה אחד עם עבודתם של הפסיכולוגיה ההתפתחותית, לפיה רכישת הידע של הילד מונחית על ידי נטייה ספציפית של תחום. האתגר שהמחקר הנוכחי מנסה לטפל בו הוא ליישב את המגוון התרבותי עם מגוון ההשערות על התפתחות קוגניטיבית, ובכך לסייע לביסוס יסודות התיאוריה האנתרופולוגית.
בנוסף, צריך ליישב לא רק את המגוון, אלא גם את יציבות ההסבר. ייצוגים תרבותיים ופרקטיקות חייבים להישאר יציבים בקהילה כדי לגרום לביצועים טובים בקרב האנשים. לדוגמה – אותו ריטואל, המאשר את אמונתם, או אכילת אותו אוכל. כדי לשמור על יציבות התרבות, יש לזכור את המידע התרבותי ולהעביר אותו שוב ושוב בשינויים מעטים, אחרת הצטברותם של שינויים כאלה עלולה לפגוע בעצם קיומה של התרבות.
אנתורופולוגים, וכיום גם "ממטקאים", הניחו כי הקיבולת האנושית בזיכרון, יכולות החיקוי והתקשורת, אמינים מספיק כדי להבטיח רפרודוקציה נאמנה של התוכן העובר על פני קבוצות ודורות. עם זאת, כפי שכבר ידוע ע"י ברטלט, תוכן מועבר באמצעות שרשרת של אנשים במהירות ובעיוות.
גישות אחרונות לזיכרון ולתקשורת הדגישו כי שניהם מערבים שחזור יותר מאשר העתקה מדויקת של הזיכרון. באשר לחיקוי, למרות שהוא...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
