הגישה האבוליסיוניסטית: האם הגיעה העת לבטל את הענישה הפלילית?
טננבוים, 2001
האבולי-סיוני-סטים הם בעלי טענה קיצונית לפיה הענישה הפלילית כיום יוצרת יותר בעיות ממה שהיא פותרת. ולכן צריך לבטל את כל השיטה ואת בתי הסוהר. אבל אם כך, איך נעניש אם לא ככה? האבוליסיוניסטים עונים תשובות שונות: (1) קודם כל לבטל, ואחר כך נראה. (2) הסטת דגש מפלילי לאזרחי ושימוש בהליכי גישור. לא הפשע הוא בעיה שצריך לפתור אלא מוסד הענישה. הם לא רוצים לשפר או לתקן אלא פשוט לחסל. הענישה הפלילית ההיא מוסד מנוון ומיותר שיש לבטלו. מוסד הענישה הפלילית נתפס כבעיה חברתית.
טענותיהם האבוליסיוניסטים לגביי פשע:
• הם לא מסכימים עם הגדרה של "פשע", אין הבדל בין פשע לבין מעשים יומיומיים אחרים- חוץ מהעבודה שהם הוגדרו כ"פשעים". הם לא מסכימים עם זה שפשע זה אירוע שגורם סבל. כיוון שיש הרבה אירועים אחרים בחיים שגורמים סבל לאדם שלא מוגדרים כפשעים.
• התגובה החברתית לפשע לא שונה מתגובה למעשים אחרים. ברוב המקרים זה לא מגיע למשטרה, אלא נפתר לבד כמו סכסוך משפחתי ולא צריך לערב משטרה. המקרה בו מערכת החוק מגיבה הוא היוצא דופן.
• להחלטה מה מוגדר פשע ומה לא אין קשר למידת המסוכנות שלו או לנזק שהוא גורם לציבור. כלומר זה נעשה בצורה לא הוגנת. יוצא שדווקא השכבות החלשות בחברה סובלות מהחוק בגלל כוחם הפוליטי החלש. (הם מסכימים שיש 'אירועים מצערים' שצריך להגיב להם- פשוט לא מסכימים עם המיון של מה פשע ומה לא). 'גונבי הקונפליקטים'- רוב הפשעים הם קונפליקטים בין אנשים והחברה מתערבת בהם, המדינה "גונבת" אותם ולא מאפשרת לפרט לטפל בבעיה לבד. המערכת לא עוזרת לפתור הקונפליקט אלא שולטת ביחיד תוך איום.
טענותיהם לגביי ענישה והחוק הפלילי: (*) הם אינם מסכימים עם המושג "עונש" (מכנים אותו "גרימת סבל" ע"י המדינה). הקורבן נפגע פעמיים, גם ע"י העבריין וגם נשללת ממנו הזכות להיות צד בהליך נגדו. המדינה "גנבה" את הזכות לטפל בעבריין. (*) החוק מניח...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
