האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

בדיקה של מסוגלות עצמית ותקווה: גישה התפתחותית העושה שימוש במודל צמיחה סמוי

סיכום בעברית (תרגום מסוכם) בהיקף 1966 מילים, של המאמר:

Phan, H. P. (2013). Examination of self-efficacy and hope: A developmental approach using latent growth modeling. The Journal of Educational Research, 106(2), 93-104.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל
בדיקה של מסוגלות עצמית ותקווה: גישה התפתחותית העושה שימוש במודל צמיחה סמוי
Phan, 2013

מחקרים מראים שתחושה של תקווה וחוללות עצמית מסבירים חלק משמעותי מהשונות בביצועים אקדמאיים.
יש מחסור במחקר שממסגר את המסלולים ההתפתחותיים והחוקר השתמש כאן במודל שנקרא LGM על מנת לחקור משתנים אלה בזירות שונות, דרך 196 תלמידי תיכון.
ישנו עניין גובר במחקרים המציגים תיאוריות שונות בחינוך ופסיכולוגיה המנסות להסביר את השונות בתפקוד אקדמי, איך הוא מושפע ואיך האמונות של המסוגלות העצמית של האדם משתנות לאורך זמן.
המחקר הנוכחי מבסס הנחת יסוד תאורטית לגבי התפתחות מבנים קוגניטיביים של מוטיבציה בהקשר של למידה. במחקר נמדד המצב ההתחלתי ומידת השינוי והצמיחה בקרב תלמידי תיכון ברמת החוללות העצמית האקדמית שלהם ובתחושות התקווה שלהם, הממצאים האמפיריים יכולים לשמש בסיס תאורטי במסלול זה.

חוללות עצמית- סקירה תאורטית
בתחום המוטיבציה קוגניציה-חברתית מסייעת בחקירה של הישגים לימודיים, מרכזית בכך היא ההבנה שהחוללות העצמית היא האמונה של היחיד בנוגע למסוגלות שלו לבצע מטלות שונות. המושג הפך למרכזי על ידי בנדורה ורלוונטי למחקרים כמושג מנבא ומפשר בין מושגים שונים. ישנן הוכחות ברורות לכך שלחוללות עצמית מקום משמעותי בתהליכי הלמידה, והשפעה על ההישגים בתחומים שונים. נמצאו גם קשרים חיוביים עם תהליכים אחרים כמו אסטרטגיות של חשיבה והבנה המשפיעות גם הן על תהליכי למידה.

תקווה ותפקוד אקדמי
התקווה, לפי אדלבו, מתבטאת בנחישות להשגת היעדים של הפרט, זהו לא רגש אלא תהליך המעניק מוטיבציה ומתקשר למושגים כמו דימוי עצמי, אופטימיות ועוד. מחקרים מצאו קשר חיובי בין רמה גבוהה של תקווה לבין הישגים לימודיים גבוהים וגורמים אחרים המתקשרים להישגים של הפרט בעקביות בקבוצות תרבותיות שונות.

גישה התפתחותית
מחקרים הדגישו את חשיבות התקווה והחוללות העצמית בתהליכי ההוראה והלמידה. ישנם מחקרים רבים שעוסקים בחוללות עצמית בהקשר זה, אך המושג של תקווה הוכנס בהקשר זה רק לאחרונה, והשילוב בין המושגים כמעט ולא נחקר. הממצאים של המחקרים הקיימים מעלים את הצורך לחקור את השילוב של השניים.
ישנם ממצאים המעידים על כך שתחושת החוללות העצמית של פרטים יורדת בשנות הלימודים, ככל הנראה מהלחצים שמביאים איתם הלימודים כתוצאה מהדרישות והמורכבות שעולה עם ההתקדמות האקדמית. כמו כן, ככל שמתבגרים יש יותר עיסוקים לא אקדמיים שמעניינים יותר את הפרטים ומובילים לתחושות של חוללות עצמית נמוכה בהקשרים הלימודיים. בניגוד לכך, לגבי המושג של תקווה אין לנו מידע של התפתחות לאורך זמן. החברה והסביבה יכולות להשפיע על הפרט בראייתו את העתיד והן בנוסף לאינטראקציות ופעילויות בחיי היומיום יכולות לעודד או לדכא אותו.
המחקר בדק אמפירית את הקשר של חוללות עצמית לתקווה וניתוחם של המבנים...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^