אסטרטגיות התערבות מבוססות התקשרות בטיפול משפחתי עם שורדי טראומה פנים-משפחתית: תיאור מקרה
Furrough & Muller, 2014
תקציר
עד כה, מעט המחקר שנעשה על תפקידה של מערכת יחסים בין אחים במניעת טראומה הקשורה להתקשרות. מאמר זה מציג תיאור מקרה קליני הממחיש את התהליך הטיפולי הכרוך בעבודה עם אחים, כמו גם את דיאדת ההורה - הילד, בעקבות היסטוריה של טראומה פנים-משפחתית. אנו מציגים גישה טיפולית המבוססת על התקשרות, המזהה ועורכת שימוש קליני במערכת התקשרות משפחתית בטוחה. התהליך של השגת שינוי טיפולי בילדים עם סגנון התקשרות לא בטוח ביחס להוריהם, בניגוד למערכת התקשרות בטוחה בתוך המשפחה, נידונה. ההשלכות של שיפור יחסי הורה- ילד, כמו גם על מערכות יחסים בין אחים, נחקרות גם.
אסטרטגיות התערבות מבוססות התקשרות בטיפול משפחתי עם ניצולי טראומה פנים-משפחתית: תיאור מקרה
בני אדם נולדים עם מערכת פסיכו-ביולוגית מולדת, מערכת ההתנהגות של ההתקשרות, המניעה אותם לחפש קרבה למטפלים (דמויות התקשרות), במיוחד במצבים של צורך או מצוקה. התנהגות ההתקשרות תוארה ככל צורה של התנהגות המביאה אדם לנסות או לשמור על פרט אחר מבודל ומועדף. זה ממשיך להיות מופגן לאורך החיים, במיוחד במצוקה, חולי, או פחד. ההשלכות השליליות של קשר הורה – ילד לקוי הוכחו כבעלות השלכות ישירות על התפתחות ותפקוד עתידי. אלו שסווגו כחסרי ביטחון (במיוחד אלו שנחשבו כבלתי מאורגנים) בדפוסי ההתקשרות שלהם במהלך הינקות, מציגים יותר הפרעות התנהגותיות, יחסי עמיתים ירודים יותר והפרעות מצב רוח במהלך הילדות יותר מאלה המסווגים בהתקשרות בטוחה, והם נמצאים בסיכון גבוה יותר להפרעה אישיותית ורגשיות במהלך גיל ההתבגרות והבגרות. יש גם השפעה ארוכת טווח על התפתחות פסיכו-חברתית, רגולציה רגשית והערכה עצמית, וכן קשר מנבא לפסיכופתולוגיה בבגרות.
דפוסי התקשרות
הבדלים האישיים בהתנהגות הקשורה בהתקשרות נחשבים כתוצאה של אינטראקציות עם דמויות ההתקשרות שמאפשרות למערכת ההתקשרות לתפקד באופן אופטימלי (ביצירת התחושה כי העולם הוא בדרך כלל מקום בטוח עם אחרים מועילים אשר מגיבים כאשר נקראים לכך) או לחילופין, מערערים את הביטחון תלוי ההתקשרות ומובילים את הילד לפעולה של אסטרטגיות התקשרות משניות. אסטרטגיות משניות אלו מומשגות בשני ממדים: חרדה והימנעות.
ההתקשרות המאובטחת נובעת מהיסטוריה של חיפוש וקבלת תמיכה בהצלחה מדמות התקשרות עיקרית אחת או יותר. התקשרות לא בטוחה נובעת מתגובה לא אופטימלית של המטפל (באמצעות דחייה, נטישה, התעללות או תגובות בלתי צפויות למצוקה) ומאופיינת בדפוסי התקשרות שעשויים להיות מודאגים, נמנעים או שניהם.
במבוגרים, נצפו ארבעה דפוסים עיקריים של ההתקשרות, בעיקר באמצעות ראיון ההתקשרות למבוגרים, ראיון שנועד להפעיל את מערכת ההתקשרות של המשיבים. מבוגרים עם מערכת יחסים אוטונומית (בטוחה) של דפוסים של מערכות יחסים, המשפיעים על התפתחותם ומציגים השקפה מאוזנת, עקבית ואובייקטיבית של יחסים מוקדמים אלה, גם כאשר האירועים המתוארים לא היו חיוביים. מבוגרים עם דפוס מבטל (נמנע) מתקשים מאוד לדון בחוויות הקשורות להתקשרות או אפילו להיזכר באירועי ילדות ספציפיים; הם לעתים רחוקות מאוד משקפים את ההשפעה הרגשית של חוויות ההתקשרות ונוטים לאידיאליזציה או לביטול חוויות הטיפול המוקדמות. מבוגרים עם דפוס עסוק מפגינים חרדה ביחס ליחסי העבר וההתנסויות. לעתים קרובות הם נראים כועסים, מפוחדים ו / או פסיביים ומדברים בסגנון ארוך ומפוזר, בעל אופי ילדותי. לבסוף, הדפוס הבלתי פתור (הלא מאורגן) מאופיין בחסרונות במעקב אחר חשיבה או שיח במהלך דיונים על מצוקה מוקדמת, כגון אובדן או טראומה. הדפוס הבלתי פתור עשוי להתרחש יחד עם כל אחד מהמקרים האחרים, והוא קשור לעיתים קרובות לדפוסים אחרים של חוסר ביטחון בהתקשרות.
התקשרות במשפחות עם קונפליקט גבוה
השפעתם של מצוקות גבוהות של ילדים שנלכדו במשפחה עם רמת קונפליקט גבוה, בין אם בתוך משפחה שלמה ובין אם בעת פרידה / גירושין, הייתה מבוססת היטב. לילדים החווים סוג זה של טראומה תוך משפחתית ממושכת, יש הערכה עצמית נמוכה יותר והיכולת הפסיכו-חברתית נחלשת. יתר על כן, הלחץ הקשור לקונפליקט משפחתי נמצא כבעל השפעה דיפרנציאלית על ילדים על בסיס אוריינטציית ההתקשרות שלהם, כך שלילדים עם התקשרות לא בטוחה (במיוחד לא מאורגנת) יש השפעה שלילית גדולה יותר. במסגרת הקונפליקט המשפחתי והפרידה, ההתקשרות הבטוחה ממלאת תפקיד קריטי. אכן, ההשפעות השליליות של קונפליקטים וגירושין על ילד מופחתות במידה ניכרת כאשר קיים לפחות הורה אחד שאתו יש לילד מערכת יחסים חיובית ותומכת. קשר אמין וחיובי עם אדם קרוב אחר (כגון סבתא או דודה / דוד) נמצאו גם הם כמשמשים חיץ להשפעות הקונפליקט והטראומה הבין-אישית על הילד.
התקשרות אחאים
בעוד שהספרות התמקדה בקשר בין ילדים ומטפלים מבוגרים, הרבה פחות ידוע על קשר בין אחים. יש ספרות מתפתחת המרמזת כי יחסי אחים יכולים לתפקד כחיץ מול טראומה וקונפליקט בין-משפחתי, תוך הגנה מפני הפרעות פסיכולוגיות בהווה ולאורך החיים. במהלך שני העשורים האחרונים, קבוצה קטנה של חוקרים בחנה את הפונקציה המגנה של יחסי אחים חזקים, במקרים של התעללות הורית, הזנחה, במשפחות עם קונפליקט גבוה, או בזמן של לחץ מציף. חוקרים בתחום זה שיערו כי קיים פוטנציאל מוגבר ליחסי אחים חזקים כאשר ההורים אינם זמינים, בין אם בשל היעדר פיזי או פסיכולוגי או התעללות. אחים עשויים לספק תמיכה הדדית המאשרת אחד את התפיסות מציאות של השני, לכרות ברית עם אחר, ולהיות בחברה של שותפות והומור בעיצומו של קונפליקט גבוה או התעללות הורית. כאשר פניות ההורים יורדת במשקי בית גרושים, גם אחים מבוגרים נוטלים תפקידי טיפול עבור אחיהם הצעירים, אם כי דפוס זה נקשר במידה רבה יותר של אינטראקציות חיוביות ושליליות של אחים.
בהתייחסו לגוף המצטבר של ראיות על הערך ההסתגלותי של התקשרות בין אחים, המאמר האחרון הדגיש את החשיבות של התחשבות בהתקשרות כזו כאשר בתי המשפט שוקלים הסדרי משמורת והסדרי הורים במהלך פירוק משפחה וגירושים. מתבגרים ממשפחות גרושות נמצאו גם הם מפגינים פחות התנהגויות מוחצנות כאשר יש להם קשר קבוע עם אח. מחקרים שעסקו בילדים צעירים שחוו לחץ משפחתי הניבו תוצאות דומות, בהם ילדים הציגו בעיות פחותות אם יש להם אח גדול. מחקר אחר מצא שילדים בבית דיס הרמוני, עם יחסים קרובים של אחים היו עם הסתגלות טובה כמו ילדים מבתים הרמוניים, בעוד שילדים בדיסהרמוניה ללא אחים קרובים הראו רמה גבוהה יותר של הפרעות. יחסי האחים לא סיפקו שום תועלת נוספת לילדים בבתי-מגורים הרמוניים. תוצאות אלו נצפו גם במחקרים רטרוספקטיביים ולפחות מחקר פרוספקטיבי אחד אורך מצא כי איכות יחסי האחים יכולה להגן מפני ההשפעות השליליות של יחסי הורה - ילד רעועים, ובמיוחד דיכאון.
הגנה על הטראומה וההתנערות (הימנעות)
אנשים עם היסטוריה של טראומה פנים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
