האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

אמנות כתרפיה: מספר פרספקטיבות חדשות

סיכום בעברית בהיקף 1629 מילים, של הפרק:

דאלי, ט. (1995). אמנות כתרפיה: מספר פרספקטיבות חדשות. בתוך: ט. דאלי ואח' (עורכים) תרפיה באמנות. התפתחויות חדשות – תיאוריה ומעשה (עמ' 5-44). קריית ביאליק: הוצאת ספרים "אח".



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

אמנות כתרפיה: מספר פרספקטיבות חדשות
דאלי, 1995

תרפיסטים באומנות הדוגלים בגישה פסיכואנליטית מעודדים את הביטוי הציורי של חוויות פנימיות ובמובן זה מוכרת האמנות כתהליך של דימויים ספונטניים המשתחררים מהלא מודע. תהליך התרפיה באומנות מבוסס על ההכרה כי מחשבותיו ורגשותיו העיקריים ביותר של האדם, הנובעים מהלא מודע, זוכים לביטוי באמצעות דימויים ולאו דווקא באמצעות מילים. כשנעשה בה שימוש תרפויטי בדרך זו, האמנות הינה אמצעי תקשורת לא-מילולי, דרך להבעת רגשות מבולבלים שאינם מובנים דיים בנסיון להבינם ולערוך בהם סדר. פעילות אומנותית מספקת מדיום מוחשי ולאו דווקא מילולי באמצעותו יכול האדם להשיג הן ביטוי מודע והן ביטוי לא מודע, ובו ניתן להשתמש כגורם בעל ערך לשינוי תרפויטי.
הגישה הפסיכואנליטית לתרפיה באומנות מבוססת על ההנחה שאומנות ספונטנית דומה לתהליכים של האסוציאציה החופשית. הפעילות האומנותית עושה שימוש בסמלים ובמנגנונים של העתקה, דחיסה, פיצול וכד', אותם הגדיר פרויד במחקר על החלום.
אולם, קיים הבדל ברור הטמון בעובדה כי פעילות אמנותית הינה תהליך מודע המעניק צורה מוחשית לרגשות, שהם במרבית המקרים לא מודעים. כשמדובר בחלום, שווה הערך המקביל יהיה במקרה זה נסיון להבין חלום מלא חיים לאחר היקיצה, או הבנתו באמצעות פירוש אנליטי, אך לא קיימת צורה ממשית כמו ציור היכולה לפעול כהקלטה של החוויה ולהקל בכך על התהליך.
ההשלכה מכך היא שהשימוש באומנות בדרך זו עשוי להיות מרחיק לכת וניתן לפתחו באופן מלא יותר מאשר אנליזה של חלומות שכן זוהי זכותו של האמן לשלב את העמימות של החלום עם המתחים של עירנות מוחלטת. נוכחות הצורה האומנותית היא היא היוצרת את המורכבות, ובאופן מהותי את הייחודיות של התרפיה באומנות.

תהליך התרפיה באומנות
תהליך זה מציע שבמצב תרפויטי השימוש בחומרים אמנותיים מקל על פירוק ההגנות והתגלותם של רגשות, והתוצאה מבולבלת מידי ברוב המקרים מכדי להיקרא "אמנות". התוקפנות, הרגשות המנוגדים והרגשות המתפרצים הנחווים בתהליך זה יוצרים את מהות העבודה התרפויטית.
ראיית מקורות היצירתיות ב"תהליכים הראשוניים" הפרימיטיביים, ובהדגשת חשיבות הלא מודע, מנתחים את מקצב האגו הטמון בבסיס כל עבודה יצירתית. תחילה ישנו שלב ההשלכה המקוטעת, "סכיזואידי" באופיו, לאחריו השלב המאני של סקירה ואינטגרציה לא מודעות, שלב בו נוצר התת מבנה הלא מודע של האמן. הרביזיה המשנית מתרחשת במשוב ובאינטראקציה...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^