אגנוזיה מוזיקלית ואגנוזיה שמיעתית: דיסוציאציות בקרב חולים עם שבץ מוחי
Vignolo, 2003
מבוא
ההיבט הקולטני-שמיעתי של אמוזיה, אגנוזיה מוסיקלית, נחקר לאורך השנים בעיקר בקשר למוזיקאים. עם זאת, היכולת להכיר ולזהות מוזיקה נבחנה גם אצל אנשים שאינם מוזיקאים שבהם פגיעה מוחית הביאה להפרעות שמיעה אחרות. אצל חלק מהאנשים האלו התגלה ניתוק בין מוזיקה לבין קטגוריות אחרות של גירויים שמיעתיים. ייחודיותה של המוזיקה בקשר להכרה וזיהוי של שפה מדוברת מבוססת היטב בספרות המחקר, אולם הייחודיות של מוזיקה ביחס לגירויים שמיעתיים לא מילוליים אחרים, כגון צלילים סביבתיים, עוד לא נחקרה לעומק. עדות לייחודיות כזו נשענת על מקרים המראים ניתוק (דיסוציאציה) בין שני סוגי הגירויים - מוזיקה וצלילים סביבתיים. מאמר זה מדווח על ממצאי סקירה ומחקר שבוצע בחיפוש אחר דיסוציאציה כזו.
סקירת דיווחים של מקרים משנת 1883-2001
מחברי המאמר סקרו 175 דיווחים אודות מקרים של הפרעות תפיסתיות-שמיעותיות בעקבות נגעים במוח שפורסמו בין השנים 1883-2001. מתוך הדיווחים הללו, ב-13 מקרים (28.9%) אותרה דיסוציאציה - היכולת לזהות מוזיקה נפגעה באופן סלקטיבי ב-11 מקרים והיכולת לזהות צלילים סביבתיים נפגעה אצל 2. לכאורה, דיסוציאציות אלה אכן מצביעות על הייחודיות של זיהוי מוזיקה ביחס לזיהוי צלילים סביבתיים. אולם במקרים שנסקרו, לא הייתה אחידות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
