תרבות נהיגה בישראל: סגנון נהיגה ויחס לחוקי התעבורה

סיכום בעברית בהיקף 1025 מילים, של המאמר:

שמוע-ניר, ל. ודורצ'ין, א. (2016). תרבות נהיגה בישראל: סגנון נהיגה ויחס לחוקי התעבורה. סוציולוגיה ישראלית, 17 (2), 138-159.

 

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


תרבות נהיגה בישראל: סגנון נהיגה ויחס לחוקי התעבורה
שמוע-ניר ודורצ'ין, 2016

תקציר
זהו מחקר על יחסי הנהגים לנהיגה תוקפנית ועמדותיהם לגבי החוק. מן המחקר עולים כמה ממצאים בולטים: 1) כעיקרון, נהגים אינם נגד החוק גם אם הם רואים הצדקה לעבור עליו; 2) עבירות על החוק מנומקות על פי הצורך לשמור על סדר; 3) יחסם של הנהגים כלפי נהגים אחרים משקף קודים חברתיים; 4) נהגים ביקורתיים כלפי נציגי החוק הפועלים בחוסר יעילות או בחוסר יושרה.

מבוא
רוב התאונות נובעות מאלימות בכביש שמקורה בביטוי תוקפנות של הנהג. אף על פי שנהגים מכבדים את החוק, הם מפעילים שיקול דעת בנוגע לגבולות, ומבקשים להפעיל משא ומתן עם אוכפי החוק. הנהיגה אמורה להיות מעשה מכני לחלוטין, אך לא איטרקציות ותקשורת בין נהגים.

אינטרקציה בזמן נהיגה
אנתרופולוגים טוענים שאופני השימוש בכביש, בתרבויות שונות, מציגים דפוסים חברתיים ונורמות הנחשבות מקובלות באותן תרבויות. לדוגמה, בארצות הברית לכל רכב יש מרחב, ואילו בהודו הכול צפוף. בעלות על מכונית פרטית איננה נובעת משיקול פרקטי בלבד אלא נתפסת במושגים של חופש ושחרור ממגבלות, ונדמה שתרבות נהיגה המושתתת על ראייה זו מציגה אינדיבידואליזם קיצוני והעדר רגישות לצורכי האחר; מוצגות דוגמות לתוקפנות כלפי מי שמונע או מעכב את מימושה של תשוקה זו. מכאן שהחוק נדרש להשליט סדר שיוויוני שאינו פתוח למשא ומתן. אבל החוק גם מציג הנחיה להפעיל שיקול דעת על...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^