תרבות והפיתוח של הסבר חברתי יומיומי
Miller, 1984
מטרת המחקר הנוכחי הוא להראות את ההשפעה של התרבות כמשתנה שלישי שאינו תלוי בגורמים סובייקטיביים או אובייקטיבים בהסבר השונות בין התרבויות, בגילאים שונים. הדגמה כזאת נראית במחקר חוצה תרבות שמשווה מודלים של הסברים יום-יומיים של הסברים חברתיים שמשתמשים בהם אנשים מארה"ב, מדינה מערבית שמדגישה אינדיווידואליות, ואנשים מהודו, תרבות לא-מערבית בעלת גישה הוליסטית בראיית האדם. המטרה להראות שההבדלים נובעים מהבדלי תרבות בין שתי התרבויות מאשר ההסבר קוגניטיבי או ההתנסותי.
גיוון בפרשנות בייחוסים שונים
אמריקאים בוגרים מדגישים תכונות אישיות כאשר הם מתארים אדם. לעומתם, ילדים ערבים מדגישים פעולות, יחסים בין אישיים וגורמים קונטקסטואליים אחרים כשהם מתארים אחרים. בוגרים מתרבויות לא מערביות מדגישים פחות תכונות אישיות ונותנים יותר דגש על גורמים קונטקסטואליים מאשר האמריקאים. אין מידע על ילדים בתרבויות לא-מערביות.
ההסבר הקוגניטיבי
הטענה: ילדים קטנים ובוגרים לא-מערביים לא פיתחו את יכולת ההמשגה הדרושה על מנת לסווג לפי תכונות. הם לא פיתחו את היכולת לקבץ התנהגויות שונות לאורך זמן על פי קו מנחה משותף. תמיכה בטענה: מחקרים הראו כי ילדים קטנים נשענים יותר על תכונות קונקרטיות (מוחשיות) כשהם מסווגים, מאשר מבוגרים. לעומת זאת, מבוגרים נוטים לסווג אובייקטים על בסיס רעיון משותף, ילדים הראו נטייה גדולה יותר לסווג אובייקט במבנה הוליסטי על בסיס יחסים בין אישיים. סתירה של הטענה: עם זאתף לפי מחקרים עדכניים אין הבדל מהותי בין מבוגרים לילדים ביכולת להמשגה מופשטת. הטענה היא כי מקור ההבדלים שנמצאו במחקרים הוא במורכבות המטלה ולא במנגנונים הקוגניטיביים שהם השתמשו הילדים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
