תקווה, תמיכה חברתית ובעיות התנהגות בקרב ילדים בסיכון

סיכום בעברית בהיקף 2149 מילים, של המאמר:

Hagen, K. A., Myers, B. J., & Mackintosh, V. H. (2005). Hope, social support, and behavioral problems in at‐risk children. American journal of orthopsychiatry, 75(2), 211-219.‏

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית

תקווה, תמיכה חברתית ובעיות התנהגות בקרב ילדים בסיכון
Hagen et al., 2005

תקציר:
במחקר זה נבחנות ההשפעות של תחושת תקווה, תמיכה חברתית ובעיות התנהגות בקרב קבוצה של 65 ילדים בסיכון גבוה, לאימהות שנמצאות בכלא. בקרב ילדים המגלים רמות נמוכות של תקווה נצפו יותר בעיות התנהגות, גם מופנמות וגם מוחצנות. ילדים בעלי תפיסה נמוכה יותר של התמיכה החברתית גילו יותר בעיות מוחצנות וילדים שהיו חשופים ליותר גורמי דחק ואירועים מלחיצים במהלך חייהם, דיווחו על יותר בעיות מופנמות. בניתוח רגרסיה נמצא כי תחושת תקווה תורמת לשונות ייחודית גם בהתייחס לבעיות התנהגות מוחצנות וגם למופנמות, בנטרול השפעתם של המשתנים תמיכה חברתית וגורמי דחק. ממצאים אלו מציעים כי הביטחון ביכולת האדם להתמודד ולהתעלות על אתגרים ונקודת מבט חיובית על החיים, מתפקדים כגורמים מגנים. מנגד תחושת תקווה נמוכה יכולה להציב ילד בסיכון לפיתוח בעיות הסתגלות. המאמר דן בהתאם בשאלה האם אפשרי לפתח תחושת תקווה וללמד ילדים המגלים רמות נמוכות של תקווה דרכים להגברתה.

מבוא
בילדים מלאי תקווה קיים הרצון העז לתוצאה טובה והציפייה שדברים טובים יקרו. תקווה מוגדרת כמאפיין אישיותי שמתייחס לגישתו של האנדיווידואל לחיים. תקווה מתפקדת כגורם מגן משמעותי. לדוגמא, במחקר קודם שנערך בקרב ילדים בסיכון גבוהה, נמצא קשר שלילי בין תקווה וסימפטומים של דכאון. תקווה גם משמשת תפקיד בתחושת הסיפוק העצמי, בעודה מועצמת בכל פעם שיש התמודדות מוצלחת עם אתגרי החיים.
ילדים מלאי תקווה, המנסים לגרום לדברים להצליח, בזכות מאמץ שמשקיעים, גם מצליחים לבסוף ברוב המקרים. החוויה של ההצלחה, בתמורה, גורמת לילדים לאמץ ולחזק את תחושת הביטחון שלהם ביכולת להתמודד עם אתגרים. בניגוד לכך, ילד שמרגיש חסר תקווה אל מול סיטואציה מסוימת, יגלה ניסיון ומאמץ מועט להתמודד ולבסוף עלול להגשים את ציפיותיו הפסימיסטיות – לא להצליח. להיות מלא תקווה, יכול לקדם נקודת מבט אופטימית של הילד לגבי עצמו ולגבי העתיד וגם להקל עליו בזיהוי הדרכים להשגת התוצאה הרצויה.
בהתאם, תקווה מומשגת בשתי דרכים שונות: 1. הצבת מטרות 2. דרכים ונתיבים להשגת המטרות.
ההמשגה הראשונה מתייחסת לתחושת הביטחון של הילד ביכולתו לשלוט בסיטואציה ולהתמודד עם מטרה. נתיבים ודרכים, מתייחס לתפיסה של אסטרטגיות זמינות ונגישות להשגת המטרה או כאלו שיסייעו להתמודד עם נסיבות מסוימות.
תקווה יכולה גם לתפקד כהערכה של סיטואציות או תוצאות. במובן זה, התקווה מגנה על הילד למול תחושות של הלם וכניעה אל מול רמת הקושי שנחווית בסיטואציות מלחיצות.
כך, ילדים המגלים רמות גבוהות של תקווה, יטו להעריך סיטואציות קשות ומלחיצות כמאתגרות אך לא ככאלו שגורמות להצפה, הלם או כניעה.
השאלה בנוגע לפרשנות של סיטואציות קשות כמשפיעה על טיב ההתמודדות של אדם עם בעיות נחקרה במחקר עדכני שנערך בקרב אימהות לילדים בעלי מגבלת פיסיות. מהמחקר עלה, כי שתפיסת האימהות את חומרת מצבו של הילד ואת הלחצים הנלווים למגבלת ילדיהן היה גורם מנבא טוב יותר בהרבה ליכולת ההסתגלות של הילדים, מאשר החומרה האובייקטיבית של מצבם. המחקר גם מצא...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^