תפקיד עדיפויות האקולטורציה ומעמדם הדורי של מהגרים בקביעת העמדות של קבוצת הרוב המארחת

סיכום בעברית בהיקף 2118 מילים, של המאמר:

Matera, C., Stefanile, C., & Brown, R. (2011). The role of immigrant acculturation preferences and generational status in determining majority intergroup attitudes. Journal of Experimental Social Psychology, 47(4), 776-785.‏

 

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


תפקיד עדיפויות האקולטורציה ומעמדם הדורי של מהגרים בקביעת העמדות של קבוצת הרוב המארחת
Matera et al., 2011
שני ניסויים בחנו כיצד הרצונות של מהגרים מדור ראשון ושני לאחזקת התרבות ומגע בין-תרבותי משפיעים על גישות של חברי קבוצת הרוב המארחת. החוקרים הציגו למשתתפים ראיונות פיקטיביים, בהם שונו העדפות האקולטורציה של מהגר והסטאטוס הדורי (דור ראשון או שני). נמצא קשר בין רצון המהגרים למגע בין קבוצות לבין הגישות של הקבוצה המארחת: אלה שנתפשו כמעוניינים במגע עוררו גישות חיוביות יותר מחברי קבוצת הרוב. הרצון בשמירה על תרבות המקור עורר גישות חיוביות רק כאשר המהגרים הביעו גם רצון במגע. בנוסף נמצאה אינטראקציה בין המעמד הדורי לבין הרצון בשמירה על תרבות המקור, כך שהגישות היו פחות חיוביות כלפי מהגרים בני הדור השני שהתכחשו למסורת שלהם. החוקרים אף בחנו את התהליכים הפסיכולוגיים שמתווכים את השפעות אלה. באופן כללי התוצאות מצביעות על כך שיש להתחשב גם במעמד הדורי וגם בגישות כלפי אקולטורציה כאשר בוחנים עמדות בין קבוצות של קבוצות דומיננטיות ובתכנון התערבויות לשיפור היחסים הבין-קבוצתיים.

מבוא
הגירה מאסיבית היא תופעה עולמית. המהגרים וחברי החברה שקולטת אותם עומדים בפני אתגרים פסיכולוגיים. המהגרים נאלצים להבנות את זהותם מחדש ונתקלים לעיתים ביחס עוין. חברי התרבות הקולטת עלולים לתפוש את ההגירה כאיום חומרי או תרבותי. המאמר בוחן שני מקורות לרגש נגד מהגרים: גישות האקולטורציה של המהגרים, והמעמד הדורי הנתפש שלהם. החוקרים משערים שעמדות אקולטורציה שלא תואמות לקבוצת הרוב יעוררו דעות קדומות כנגד המהגרים – בעיקר כשמדובר בדור השני של מהגרים.

עמדות אקולטורציה
הגישה השלטת במחקר אקולטורציה היא המסגרת הדו-ממדית. לפי גישה זו, למהגרים יכולה להיות העדפה לשמור על תרבות המקור שלהם או לוותר עליה (ממד אחזקת התרבות), והעדפה למעט או הרבה מגע עם התרבות המארחת (ממד המגע הבין-תרבותי). השילוב של שני הממדים יוצר ארבע אסטרטגיות אקולטורציה: 1) אינטגרציה – שמירה על תרבות המקור ומגע עם חברי התרבות המארחת; 2) הטמעה –מגע עם חברי התרבות המארחת, ללא שמירה על תרבות המקור; 3) הפרדה – שמירה על תרבות המקור ללא מגע עם חברי התרבות המארחת; 4) הפיכה לשוליים (marginalization) – חוסר רצון לשמור על תרבות המקור ולבוא במגע עם הקבוצה המארחת.
המחקר התמקד בעיקר בפרספקטיבות של המהגרים, אך בשנים האחרונות הבינו שגם לבני התרבות המארחת יכולים להיות העדפות לאסטרטגיות האקולטורציה של המהגרים. ההתאמה בין העדפותיהם להעדפות המהגרים יכולה להיות מנבא חשוב של טבע היחסים בין הקבוצות.
המחקר הנוכחי חוקר כיצד העדפות המהגרים בארבע אסטרטגיות האקולטורציה משפיעות על הגישות של חברי קבוצת הרוב המארחת. בנוסף החוקרים מעוניינים בתהליכים הפסיכולוגיים שעשויים להשפיע על הקשר בין העדפות המהגרים לבין גישות חברי הקבוצה המארחת כלפיהם, כדי למצוא את המנגנונים שאחראיים לדעות לא אוהדות כלפי מהגרים.
תוצאות שני הניסויים שערכו החוקרים מצטרפות לממצאים קודמים,...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^