שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן

סיכום בעברית בהיקף 8605 מילים, של הספר:

ואצלאוויק, פ. ויקלנד, ג. ה. ופיש, ר. (2011). שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות (מאנגלית: רזיאל-ויזילטיר, ו.). תל-אביב: ספרית פועלים.

Watzlawick, P., Weakland, J. H. & Fisch, R. (2011). Change: Principles of Problem Formation and Problem Resolution. New York: W. W. Norton & Company.

 

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 62 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית

שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן
ואצלאוויק ואח', 2011

מבוא:
1334- מרגרט מאולטאש, הדוכסית מטירול, מכתרת סביב מצודה שאינה ניתנת לכיבוש ישיר אם כי למצור ממושך היעזור להביס את האוייב. מצב הנצורים עם הזמן נהיה חמור ביותר (נשאר להם רק שור אחד ושני שקי שעורה לאכול) וגם מצב צבא הדוכסית בכלל והדוכסית בפרט נהיה דחוק אף הוא מסיבות שונות. מפקד המבצר החליט באחד מהימים לזרוק מעל החומות אל פתח המחנה של צבא האוייב את השור האחרון שנותר להם, ממולא בבטנו בשעורה שנותרה. בעקבות אות בוז זו, נפלה רוחה של הדוכסית והיא הסתלקה עם חייליה 1940- מפגש בין מייגר ריטר- קצין מודיעין גרמני, לבין סנואו וביסקוויט- שני סוכנים כפולים מצבא אנגליה. המשימה של שניהם הייתה להגיע להכשרה בגרמניה (כחיילים גרמנים מתחזים) ולאחר מכן להישלח "לרגל" באנגליה. אולם, כל אחד מהסוכנים לא ידע כי רעהו פועל גם עבור הצד הבריטי. איכשהו הגיע כל אחד מהם לכלל דעה כי הסוכן השני המצוי איתו על המכמורת הינו סוכן גרמני אמיתי שיסגיר אותו בעת שיפגוש את הקצין מייגר ריטר. על כן נקטו בטעויות בזו אחר זו- האחד ניסה לשכנע את השני כי הוא באמת עובד בשירות עבור הגרמנים והשני נעל אותו בחדר סגור והחזיר את הסירה לאנגליה. במצב מוזר זה התאמצו שני הצדדים לפעול בדרך שנראתה להם כטובה ביותר בנסיבות הנתונות, אולם ככל שהגבירו את מאמציהם, כך הלך המצב והחמיר. מתוך מאמץ למנוע כישלון הם בעצם גרמו להיווצרותו.
על אף שההגיון והשכל השיר עשויים להגיש פתרונות מצויינים ברי ביצוע, הרי לא אחת הננו מתוסכלים שלמרות מאמצינו הדברים הולכים מדחי אל דחי. לעומת זאת, הננו מתנסים בשינוי "חסר היגיון" ומפתיע, אך מבורך, במצב של קפאון מדאיג. נראה כי עדיין לא נערכה חקירה רצינית ושיטתית בנושא זה, אשר נשאר מפליא ומלא תהפוכות מאז ומעולם.
התאוריה המוצגת בספר שמה דגש יותר על התהליך מאשר על התוכן, יותר על הכאן ועכשיו מאשר על העבר. ברצונם לבדוק כיצד ניתן להשתמש במניפולציה שכל אדם מפעיל באופן טבעי, בלי לשים לב ולהשתמש בה בצורה הטובה ביותר, ולא כיצד כדאי להימנע ממניפולציה.

פרק 1: ההיבט התאורטי
"ככל שמשתנה- נשאר אותו הדבר"-זהו ביטוי מתומצת להפליא של היחס המתמיה הפרדוקסלי בין התמד לשינוי. משתמע ממנו נקודה בסיסית, אשר זנוחה לפעמים והיא: שיש לשקול ביחד התמד ושינוי, למרות טבעם המנוגד לכאורה.זוהי דוגמא ספציפית לעיקרון הכללי שכל תפיסה ומחשבה הינן יחסיות ופועלות בדרך ההקבלה והנגד.
פילוסופים כיום מסכימים, ששינוי הוא יסוד כה עקבי ובלתי נפרד מנסיון חיינו.
תיאוריות רבות במשך מאות שנים ניסו להמשיג שינוי או התמד, אולם לא את שניהם גם יחד. הנטייה הייתה לתפוס התמד ואי שינויי כ"טבעיים" ומובנים מאליהם ואילו את השינוי לבדו כבעיה טעונה (למשל כאשר רואים אדם מסתבך בבעיות באופן תמידי וחוזר, נשאל את עצמנו 2 שאלות: 1. כיצד נמשך מצב בלתי רצוי זה? 2. מה נדרש על מנת לשנותו?)
2 תאוריות מופשטות וכלליות יכולות להבהיר את המסקנות שאליהן הגענו: תורת הקבוצות ותורת הסוגים הלוגיים.
תורת הקבוצת: הופיעה במחצית הראשונה של המאה ה19. הנחות היסוד שלה עוסקות ביחסים שבין חלקים שלמים. עפ"י התאוריה יש לקבוצה כמה אפיונים:
א. תנאי 1- קבוצת המורכבת מחלקים הדומים זה לזה בתכונה משותפת אחת. למשל: איכרים, מספרים, חפצים, מושגים, אירועים.
תנאי 2- תוצאות הצירוף של שני איברים או יותר יוצרת בעצמה איבר של הקבוצה. למשל: הספרות 1-12 המורים את השעות על פני השעון, במידה ואחבר שני איברים ביחד אקבל שוב איבר אחד מתוך הקבוצה (במקרה זה צירוף מתייחס לתהליך של חיבור או חיסור זה לא משנה). במקרה של קוביה למשל צירוף מתייחס לשינוי ממצב פנימי אפשרי בתוך הקבוצה למצב אחר.
כפי שניתן לראות, סידור יוצר אי שינוי במובן המוזכר לעיל, דהיינו שכל צירוף של איברי הקבוצה יוצא שוב איבר של הקבוצה- "דבר בתוך המערכת ומחוצה לה". האיפיון העיקרי של הקבוצה מאפשר מגוון של שינויים בתוך הקבוצה, אבל מונע מכל איבר או צירוף של אבריהם למקם את עצמם מחוץ למערכת.
ב. ניתן לצרף את איבריה בסדר משתנה ותוצאת הצירוף לא תשתנה.
לדוגמא: אם נתחיל לצעוד מנקודה מסויימת בכיוון מסויים ונעשה מספר מוגדר של צעדים בעלי אורך שונה, הרי נגיע לאותה נקודה כאשר לא חשובים השינויים בסדר הצעדים (מספר, אורך והכיוון ללא שינוי). למשל כאשר נעשה 4 צעדים בעלי אורך שווה, כל אחד בכיוון אחר (צפון, דרום, מזרח, מערב) , לא משנה מאיזה כיוון נתחיל קודם בסופו של דבר נגיע לנקודת ההתחלה בסיומנו את הצעד הרביעי. כלומר ניתן להבין כי קיים שינוי בתהליך אבל אי שינוי בתוצאה שלנו.
ג. הקבוצה מכילה איבר זהות, אשר צירופו עם איבר אחר בקבוצה נותן את אותו איבר עצמו- שומר על זהותו. לדוגמא: בחוק צירוף חיבור- 0 הוא איבר הזהות (0+5=5), בכפל- 1 (5*1=5), בצלילים- דממה, תנוחות- חוסר תנועה איבר הזהות הוא בעצם מקרה מיוחד של אי שינוי, כאשר חשיבותו המעשית היא בשמירת היציבות של המערכת כולה. זה מדגים לנו כי יכול להיות איבר שפועל ללא לשנות דבר.
ד. לכל איבר קיים איבר הופכי (reciprocal) או נוגד, כך שצירוך של כל איבר עם הופכו נותן את איבר הזהות. לדוגמא: +5-5=0. ניתן לראות פה מצד אחד שינוי ניכר, אולם מצד שני התוצאה הינה שוב איבר של הקבוצה ונכללת בתוכה (הספרות החיובית והשלילית כוללת אפס).
לסיכום, תורת הקבוצות נותנת לנו מסגרת תקפה לחשיבה על תלות הגומלין המיוחדת בין התמד לשינוי- "ככל שמשתנה- נשאר אותו הדבר" (ראינו דרכים שונות בהן שינויים מסויימים לא באמת שינו משהו)
תורת הסוגים הלוגיים: אוסף דברים המאוחדים ע"י תכונה מסויימת האופיינית להם.
פרטי המכלול נקראים איברים ואילו המכלול עצמו נקרא מחלקה (כמו בתורת הקבוצות).
האקסיומה הבסיסית אומרת כי כל מה שמקיף את כל האוסף, איננו יכול להיכלל בתוך האוסף. משמע למשל, האנושות היא מחלקה המכילה את כל האנשים, אולם היא עצמה אינה איש. כלומר לא ניתן להתייחס למחלקה במונחים של איבר אחד בתוך המחלקה. למשל: התנהגות כלכלית של אוכלוסייה שלמה לא ניתנת להבנה במונחים של תושב אחד כפול מליון.
אוכלוסיה שלמה לא שונה מהפרט רק באופן כמותי, אם כי גם באופן איכותי (כוללת מערכות של פעולות גומלין בין הפרטים). הפרט נחשב רק לאיבר במחלקה ובכך נהפך למאין נמלה בקן נמלים.

הצורה הפשוטה והמוכרת ביותר של שינוי הינה תנועה- שינוי מצב. אולם, גם התנועה עצמה יכולה להיות נתונה לשינוי (האטה או תאוצה) משמע שינוי של השינוי/ מטא- שינוי/ שינוי-על. כך, גם יכול להתרחש עוד שינוי בתאוצה או בהאטה שיהיה שינוי של שינוי של שינוי/ מטא-מטא שינוי/ שינוי-על-על. שינוי כרוך תמיד ברמה הבאה והגבוהה ביותר.
למשל אם אנו רוצים לשוחח על אודות הלשון, למשל כפי שעושים סמנטיקאים ובלשנים, אנו זקוקים למטא-לשון/ לשון על, אשר דורשת אף לשון על על לביטוי המבנים שלה. נקודה זו ממחישה לנו את היחסים בין סימנים למשמעותיהם.
דוגמא אנלוגיצ נוספת: מתודה הינה הליך מדעי בו מפרטים את הצעדים בהם יש לנקוט כדי להשיג מטרה נתונה. מתודולוגיה (שינוי-על) ריבוי שיטות המיושמות בתחומי המדעים השונים (מתודה- איבר, מתודולוגיה- מחלקה).
אשבי ניסח באופן הרלוונטי ביותר את האפיונים של שינוי מכונה:
1. שינוי ממצב למצב (התנהגות המכונה)
2. שינוי מטרנספורמציה לטרנספורמציה (שינוי בהתנהגות על פי גחמת הנסיין או גורם חיצוני אחר)

ניתן להסיק שתי מסקנות חשובות מן ההנחות של תאוריית הסוגים הלוגים:
1. חשוב להפריד בין הרמות הלוגיות השונות על מנת למנוע פרדוקס ובלבול
2. המעבר מרמה אחת ורמה גבוהה יותר, דורש תזוזה/ תנועה/ קפיצה/ חוסר המשכיות או טרנספורמציה. שינוי מתווה את הדרך אל מחוץ למערכת.
לסיכום:
תורת הקבוצות: מדברת על סוג של שינוי שיכול להתרחש בתוך קבוצה (בתוך המחלקה) בין איבריה, בעוד היא נשארת ללא שינוי.
תורת הסוגים הלוגיים: נותנת את היחסים בין האיבר למחלקה ואת המטמורפוזה המיוחדת שבטבע התזוזה מרמה לוגית אחת לרמה גבוהה יותר. כלומר השינוי משנה את כל המערכת עצמה.
סוגים שונים לשינוי:
1. שינוי ממעלה ראשונה- שום שינוי מפעולה אחת למשנה לא ייגרום לשינוי מחוץ למערכת.
למשל: אדם המצוי בתוך חלום סיוטים, שמה שהוא יכול לעשות זה רק לפעול בדרכים שונות בתוך החלום, כגון: לרוץ, לקפוץ, להתחבא, להילחם, לצעוק (תורת הקבוצות)
2. שינוי ממעלה שנייה- שינוי של שינוי. היווצרות בעיות ופתירת בעיות תמיד מיוחסים למעלה שנייה.
שינויים ממעלה שנייה הם תמיד בטבעם של חוסר המשכיות או קפיצה לוגית ועל כן ייקרו כה חסרי הגיון ופרדוקסליים כמו החלטתו של מפקד מצודת הוכאוסטרוויץ להלשיך את המזון האחרון שנשאר מעבר לחומה על מנת להינצל.
למשל: שינוי מחלימה להתעוררות על מנת להיחלץ אל מחוץ לחלום (כלומר מהמערכת).
(תורת הסוגים הלוגיים)
לאור מה שלמדנו מתורת הסוגים הלוגיים מסתבר כי ארבעת האפיונים של קבוצה שהיא היוצרים את התלות ההדדית המיוחדת בין התמד לשינוי בתוך הקבוצה, אינם האיברים עצמם אלא משהו שמעל הקבוצה- "על-אודות". למשל בקבוצה בה חוק הצירוף הינו חוק הכפל- איבר הזהות 1, אולם אם נשנה את חוק הצירוף של הקבוצה לחוק החיבור, בעצם נעשה שינוי ממעלה שנייה מאחר והשינוי שבוצע הוא מבחוץ ולא מתוך הקבוצה עצמה. השינוי הנ"ל יגרום לתוצאה שונה: יגרום בעצם לתוצרה של n+1 במקום לn בלבד.משמע קבוצות לא משתנות רק ממעלה ראשונה (שינוי מאיבר לאיבר- כך שככל שהדברים משתנים, הם נשארים כפי שהיו) אלא גם ממעלה שנייה (שינוי בגוף החוקים, ששולטים על המבנה והסדר הפנימי).
מפה נובע כי תורת הקבוצות ותורת הסוגים הלוגיים לא רק שאינן סותרות זו את זו אלא אף משלימות זו את זה.

פרק 2: ההיבט המעשי
לעיתים קל יותר לקבוע במישור התאורטי הבחנות ברורות בין שינוי ממעלה ראשונה לשינוי ממעלה שנייה לעומת המישור המעשי הניצב מול מצבים מציאותיים. הבלבול בין שתי הרמות עלול להתרחש בקלות ובמצבים מסויימים לגרום לאנשים לנקוט בפעולות שלא רק אינן גורמות לשינוי המיוחל, אלא אף מסבכות יותר את הבעיה שלמענה חיפשו את הפיתרון.
דוגמא לכך מתורת הקבוצות:
א. טרנספורמציה באיברי הקבוצה שוב נותנים איבר של הקבוצה ובכך שומרים על מבנה הקבוצה. דוגמאת המחשה בהיבט המעשי: מתוך ספר ה"אספן" צעיר מתאהב בתלמידת אומנות יפה, חוטף אותה וכולא אותה בבית מבודד ונידח בכפר. נוצר מצב שבעצם הפך אותו לאסיר שלה כפי שהיא נהייתה האסירה שלו. בנסיבות יוצאות דופן גם הוא וגם היא מנסים בכל כוחם לגרום לשינוי- הוא בנסותו להביא אותה לאהוב אותו והיא בנסותה להימלט. אולם כל צעד של אחד מן השניים הוא שינוי ממעלה ראשונה, שאך ורק מחזק ומסך את המוצא.
דוגמא נוספת: " הצרה היא שמדיניות ההרתעה ההדדית (התחמשות) איננה כוללת שום אמצעי למען הביאה לידי פיתרון (שלום וביטחון אם כי למלחמות נוספות)"- משפט זה מצביע בבירור על גורם חוסר שינוי המונע ממערכת ליצור בתוך עצמה תנאים להיווצרות שינוי ממעלה שנייה . כך בעצם המערכת אמנם תעבור שינויים רבים ממעלה ראשונה, אך כל עוד המבנה אינו משתנה לא יהיה שינוי ממעלה שנייה.

ב. סידרת פעולות המבוצעות באיברי הקבוצה בהתאם לחוק הצירוף של הקבוצה, יכולה להשתנות ללא שינוי של הפעולות הללו. דוגמא 1: הדפוס המוכר לנו בתחום יחסי הגומלין האנושיים הוא של זוג, אשר מסיבה כזו או אחרת שומרים על מרחק רגשי מסויים בינהם. במערכת זו אין זה משנה אם אחד מן השניים מנסה ליצור מגע קרוב יותר, שכן על כל התקרבות של צד אחד באה צגובה צפויה של התרחקות מהצד השני, כך שהדפוס הכולל נשמר כל הזמן.
דוגמא 2: שתיין אשר אשתו מנסה להגביל שתייתו. ככל שתתלונן ותנסה יותר לגונן עליו, כך תתגבר שתייתו ועוד יותר תתגבר הביקורת שלה ועוד יותר תתגבר שתייתו וכך הלאה.
דוגמא 3: נעבר עבריין החוזר לדרך הישר, עלולים ההורים לגלות לפתע התנהגות עבריינית אצל ילד בנם...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^