שינה בגיל ההתבגרות: הסערה המושלמת
Carskadon, 2011
המאמר מציג את התפתחותם של דפוסי השינה בגיל ההתבגרות, מתאר בהרחבה את השינויים ההתפתחותיים החלים במשך השינה, וכיצד הגיעו חוקרים בתחום למסקנה שהצורך בשינה אינו פוחת בגיל ההתבגרות למרות התקצרות משך השינה. בנוסף, המאמר מתאר בהרחבה את השינויים הפיזיולוגיים החלים בגיל ההתבגרות, אשר יכולים להסביר את הדחייה שחלה במערכת הצירקדיאנית הפנימית ואת השינויים במערכת ההומיאוסטזיס. מתוארות גם השפעות פסיכולוגיות-סביבתיות התורמות לדחייה של שעת השינה בקרב מתבגרים. על פי המסקנה הכללית של המאמר- התקצרות השינה בגיל ההתבגרות נובעת מאינטראקציה בין גורמים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. לחסך שינה שמתבגרים חווים יש השלכות שליליות על התפקוד, ובשל כך חשוב להעלות את הנושא למודעותם של אנשי מקצוע, הורים ומתבגרים. לבסוף, המאמר מציג פעולות שבאמצעותן אפשר לצמצם את התקצרות השינה ואת החסך שינה בגיל ההתבגרות.
דפוסי שינה של מתבגרים
זמן השינה בבית הספר מתאחר בין חטיבת הביניים לתיכון (גילאים 11-17). זמן ההתעוררות לבית הספר בבוקר, בניגוד, נשאר אותו דבר, לעומת מדינות שונות שבהן זמן תחילת בית הספר משתנה לשעה מוקדמת יותר בתיכון. זמני השינה בסופי השבוע למתבגרים נראה שמתעכב יותר, והשוני מדווח בזמן השינה בימי השבוע לעומת סופי השבוע בקרב ילדים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
