רפואה ונאציזם, עמ' 11-21, 29-37
נדב, 2006
פרק א' – מבוא
המאמר מדבר על רמת אחוזי ההשתתפות הגבוהה של הרופאים הגרמנים בשנות המשטר הנאצי בגרמניה.
מקורת המשיכה ההדדית בין הנאציזם לרופאים הגרמניים
תמיכה במפלגה: הרופאים תמכו הרבה יותר מכל מקצוע פרופסיונאלי אחר (44 אחוזי התגייסות למפלגה הנאצית ככפליים יותר מכל מקצוע אקדמי אחר). הסיבות לכך היו:
1) אופורטוניזם: הרופאים והסטודנטים ראו בעליית המפלגה הנאצית הזדמנות לתפוס את המשרות של הרופאים היהודים. הרופאים היהודים אומנם התמחו בתחומים פחות יקרתיים אך הגיעו לדרגות גבוהות מאוד. אחוז הרופאים היהודיים בערים גדולות כמו למשל ברלין עלה על שליש מכלל הרופאים.
2) חלק גדול מאנשי הרפואה הגרמניים הושפעו גם ממניעים ערכים: על פי האידיאולוגיה הנאצית, התאמת תפקיד הרופא הוא להיות אחראי לשימור הגזע ה"ארי", לא עוד רופא מסורתי. מעבר עניינו של הרופא מהפנציינט האישי שלו לאחריות להמשך הקיום של הגזע הארי. תפקיד הרופא הפך להיות תפקיד מפתח בשימור הגזע מן היהודים, הצוענים ושאר המומים גנטים.
פרק ב' - תורת הגזע
רקע היסטורי להתפתחות החשיבת תורת הגזע הנאצית
שורשיה של תורת גזע זו נעוצים בתוך תורת הגזע של המאה ה -19.
1) שלב ראשון: הרצון להבדיל על בסיס צבע עור. קרל פון לינה, "מערכת הטבע" – אבחון על פי יבשות ושיוך תכונות אופי לקטגוריות שונות, אך מניעה מלקבע מדרג היררכי בין הקטגוריות הגזעיות השונות.
2) שלב שני: דרוויניזם חברתי (הרברט ספנסר). ערכן שונה של קבוצות חברתיות ממוצא זה או אחר. בעקיפין תורת הדרוויניזם החברתי סייעה להתפתחות הליברליזם הכלכלי - בהצדקם את הצלחתם של המוכשרים לכך ביותר, ואפילו אפשרו להצדיק את הקולוניאליזם ("שליחת האדם הלבן").
3) שלב שלישי: אחת הסיבות לכך שנושא הגזע תפס תהודה עצומה כל כך דווקא בגרמניה הייתה הפיגור המדיני שלה, גרמניה הייתה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
