ריבוי המודרניות / נח אייזנשטדט

סיכום בעברית בהיקף 2257 מילים, של הספר:

אייזנשטדט, נ. (2010). ריבוי המודרניות. ירושלים: מכון ון ליר.

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 62 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


ריבוי המודרניות
אייזנשטדט, 2010

שער ראשון : ריבוי המודרניות - היבטים תיאורטיים
פרק א: המימד הציוויליזציוני של המודרניות
המודרניות התפתחה מהציוויליזציות הציריות הגדולות - התרבות הנוצרית-אירופאית. ההתפתחות הייתה גלגול של חזונות הטרודוקסיים: במהלכן של מהפכות (מלחמת האזרחים באנגליה, המהפכה האמריקנית והמהפכות הצרפתיות) הועתקו רעיונות מהמגזרים השוליים של החברה אל הזירה הפוליטית המרכזית.
הפרויקט המודרני כפי שהתפתח תחילה במערב ובמרכז אירופה, החל בשינויים בתפישת העתיד, מעמד האנושות, תפקידה, ומידת האוטונומיות של המין אנושי. התפתחה האמונה שהאדם הוא יצור אוטונומי שיכול לעצב את החברה. אמונות אלה עיצבו גם את ההנחות לגבי הסדר הפוליטי. לזירה הפוליטית המודרנית מספר מאפיינים: פתיחות בזירה הפוליטית, דגש על השתתפו פעילה של כלל החברה, טשטוש ההבחנות בין מרכז לפריפריה, הפיכתם של נושאי מחאה לרכיבים בסיסיים לגיטימיים של הסדר הפוליטי.
התוכנית התרבותית של המודרניות גרמה להבנייה ייחודית של הזהות הקולקטיבית. המאפיין הבולט ביותר של הגדרת הקולקטיביות הוא הפיכתה למוקד של חשיבה רפלקסיבית.
הציוויליזציה של המודרניות התפתחה מתוך מתחים וסתירות. מתח מרכזי הוא המתח שבין פיקוח לאוטונומיה, כלומר בין הדגשת האוטונומיה האנושית לבין מנגנונים חזקים של פיקוח ומשמעת. מתח נוסף הוא זה שבין ההכרה בריבוי האינטרסים לבין תפישות של טובת הכלל. המתחים, הסתירות והדעות השונות הביאו להתגבשות של דפוסים שונים של מודרניות. כך נוצרו תנועות בינלאומיות כמו התנועה הליברלית, הסוציאליסטית והקומוניסטית, בטרנספורמציה של כמה מההטרודוקסיות העיקריות של הציוויליזיות הציריות.
רבות מהתיאוריות הקלאסיות של המודרניזציה האמינו שתהליך הגלובליזציה יהיה הומוגני, וכפוף למרות ההגמונית של ציוויליזציה צירית אחת. אמונות אלה לא עמדו במבחן המציאות. אמנם, ברוב החברות המודרניות נוצרה מגמה כללית לדיפרנציאציה של זירות מוסדיות שונות, ונטיות אינדיוידואליסדטיות. עם זאת צמחו דפוסים מוסדיים ואידיאולוגיים רבים ושונים. גם אם הם הושפעו מההיסטוריה של החברות בהן התפתחו, אלה דפוסים מודרניים. קבוצות רבות באומות הלא אירופאיות, במיוחד אליטות, לקחו חלק פעיל במסורת האוניברסלית המודרנית החדשה. בתהליך של ברירה ופרשנות מחודשת, נוצרו דפוסים מוסדיים חדשים.
דפוסי המודרניות משתנים ללא הרף, ממספר סיבות: בשל המתחים הטבועים בתוכנית התרבותית; בתגובה למאבקים פוליטיים בין מדינות ובין מרכזי כוח; בעקבות ההגמוניות שקמו ונפלו לסירוגין במערכות הבינלאומיות; בעקבות התפתחויות בזירות הכלכליות, הפוליטיות, הטכנולוגיות והתרבותיות; בגלל הפרשנויות השונות שהפיצו מרכזים ואליטות. בסופו של דבר נוצר ריבוי של מודרניות. כל ההתפתחויות הן היבטים של תהליך פרשנות מתמיד של המודרניות, ושל נסיונות של קבוצות לנכס לעצמן את המודרניות ולהגדיר אותה מחדש.

פרק ב': ריבוי המודרניות: התפתחותה של תוכנית מחקר וההיגיון שמאחוריה
הדרך הטובה ביותר להבין את המודרניות היא לראות בה תהליך רצוף של התהוות, והתפתחות של מגמות רבות שלעיתים תכופות סותרות זו את זו. לפי פרשנות זו, המודרניות היא טיפוס חדש של ציוויליזציה, שבהיווצרותה ובהתפשטותה דומה לדתות הגדולות.
בעבר המודרניות נתפשה כהבטחה להתקדמות רצופה של ידע, להרחבת הרציונאליות, לשחרור האנושות, להכללת מגזרי החברה בתוך מסגרותיה המוסדיות. עם זאת, המתחים בתוכניות התרבותיות של המודרניות והשתלבותם בהתפתחות המוסדית הקשו על מימוש הציפיות, וטמנו בחובם התפתחות נלווית של כוחות הרסניים בחברות המודרניות.
המגמות ההרסניות התחזקו עם התפשטות הציוויליזציות המודרניות מחוץ למערב, ליבשת...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^