קבוצות אזרחות מתהוות? עולים מברית־המועצות לשעבר ומאתיופיה, ומהגרי עבודה מחוץ־לארץ

סיכום בעברית בהיקף 3620 מילים, של הפרק:

פלד, י. ושפיר, ג. (2005). קבוצות אזרחות מתהוות? עולים מברית־המועצות לשעבר ומאתיופיה, ומהגרי עבודה מחוץ־לארץ. בתוך: מיהו ישראלי: הדינמיקה של אזרחות מורכבת (עמ' 359-389). תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב.

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


קבוצות אזרחות מתהוות? עולים מברית־המועצות לשעבר ומאתיופיה, ומהגרי עבודה מחוץ־לארץ
פלד ושפיר, 2005

במהלך שנות ה-90 הובילו תהליכי הליברליזציה העולמית והמקומית לשילובן של קבוצות אוכלוסין חדשות בחברה הישראלית. היו אלה עולים יהודים ולא יהודים מברית המועצות לשעבר, עולים מאתיופיה שהרבנות הטילה ומטילה ספק ביהדותם ומהגרי עבודה מחוץ לארץ (לא יהודים ולא פלסטינים).
שילוב העולים מברית המועצות לשעבר בחברה הישראלית התבצע על ידי מנגנוני שוק ליברליים, שרוב העולים הללו היו בעלי הכלים לנצלם. הניעו את העולים האלה גורמי "דחיפה" יותר מגורמי "משיכה", והם הגיעו לארץ במספרים כה גדולים עד כי הם עשויים להפוך למובלעת אתנית בתוך החברה. טרם ניתן לחזות אם יאמצו את אחד משיחי האזרחות הקיימים, או שיפתחו להם שיח אזרחות משלהם.
בולט הניגוד בין העולים מברית המועצות לשעבר לבין עולי אתיופיה. מספרם של האחרונים קטן בהרבה והם לא הגיעו מצוידים בכישורים רבים הניתנים לשיווק. היות שיהדות עולים אלה אינה יהדות ההלכה, הרי שהם הקהילה היהודית היחידה שלגביה קריטריון השילוב האתנו-לאומי אינו מספיק.
מאז פרוץ האינתיפדה הראשונה בשנת 1987 ובמיוחד מאז בסכמי אוסלו בשנת 1993, הוחלפו רבים מהעובדים הפלשתינים בעובדים ממזרח אירופה, מהמזרח הרחוק, מאמריקה הלטינית ומאפריקה. עובדים אלה הם תושבי ישראל לעומת העובדים הפלשיתנים אותם החליפו, שנסעו לעבודה מדי יום ממקומות מגוריהם בשטחים.
אף אחד משיחי האזרחות הקיימים בישראל אינו מקנה לעובדים הזרים זכויות כלשהן, והם מבקשים להם זכויות מכוח השיח החדש של "אנושיות אוניברסלית", מנותקת מטריטוריה. מהגרים אלה הינם היחידים שלא משתלבים בישראל, שהיא מדינת הגירה קלאסית: כיוון שאינם יהודים, הם לא יכולים לקבל את זכות הכניסה מבעד לדלת האתנו-לאומית, אולם גם הדלת הליברלית סגורה בפניהם. הם נקלעים למבוי סתום משפטי. הסיבות להגעתן של הקבוצות הללו לישראל, אופני שילובן והדרכים בהן השפיעו על משטר השילוב בישראל יידונו בפרק זה.

עולים מברית המועצות לשעבר
התמוטטות המערכת הסובייטית בשנות ה-90 היא הסיבה המיידית להגירתם של כ-950,000 בני אדם מברית המועצות לשעבר לישראל. גל עליה זה התאפיין בארבע תכונות מובהקות שקבעו את אופן שילובו בחברה ואת השפעותיו עליה:
1. מימדיו המספריים ביחס לגודל האוכלוסייה הוותיקה
2. המוטיבציה הלא אידיאולוגית לעלייתו
3. כמות ההון האנושי שהביא למדינה
4. האחוז הגבוה של לא יהודים בקרב העולים
בני אדם רבים "נדחפו" מתוך ברית המועצות לשעבר עקב הידרדרות חדה בתנאים הכלכליים, חברתיים ופוליטיים ועקב ביטווי אנטישמיות גוברים. הם לא "נמשכו" לישראל. שאיפתם הייתה להגר למערב, עם עדיפות לארצות הברית. מדינת ישראל שמחה להגדיל את אוכלוסייתה היהודית, והייתה ציפייה שהעולים הללו ישקמו את חלקם ההולך ומתמעט של האשכנזים באוכלוסיה היהודית. ארצות הברית הגבילה את כמות המהגרים הסובייטים אליה בשנת 1989 לחמישים אלף בשנה. כעת פנו רוב המהגרים מברית המועצות לישראל.
מבחינה דמוגרפית, אוכלוסיית המהגרים הייתה בממוצע מבוגר יותר, משכילה יותר ועסקה במקצועות בעלי סטטוס גבוה יותר בארצות מוצאה מאשר האוכלוסיה היהודית בישראל. זרם ההון האנושי שנכנס למשק הישראלי כתוצאה מעלייה זו היה אדיר.
נוצרה קבוצת מיעוט חדשה בישראל, של כ-250,000 אזרחים לא יהודם שאינם ערבים, עקב שיעור גבוה בקרב העולים מברית המועצות שאינם יהודים על פי ההלכה. עניין לא צפוי זה נבע מתיקון הגדרת "מיהו יהודי" בחוק השבות בשנת 1970, שאימץ את ההגדרה ההלכתית ליהודי. ההגדרה ההלכתית של "יהודי" הייתה בהכרח מצמצמת את מאגר העולים הפוטנציאלים מברית המועצות, לכן הורחבו הקריטריונים לזכאות להטבות שמעניק חוק השבות, כך שיכללו גם ילדים ונכדים ליהודים, ועמם בני זוגם וילדיהם הקטינים). התנאים ששררו בברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 הביאו לא יהודים רבים לנצל את האפשרות שהעמיד בפניהם החוק המתוקן.

זכויות אזרחות
כמהגרים שהגיעו מכוח חוק השבות קיבלו העולים מברית המועצות אזרחות ישראלית. התפקוד של זכויות האזרחות שלהם בפועל התייחד במאפיינים ובמוזרויות משלו, בהתאם למיקומם במשטר השילוב. להשתלבותם הכלכלית סייעו ערבויות בסך 10 מיליארד דולר שהעניקה ממשלת ארצות הברית לישראל, למטרת קליטתם.
האמריקאים דרשו הפסקה מוחלטת של פעילות ההתנחלות הישראלית בשטחים הכבושים תמורת הערבויות, וממשלת הליכוד דאז סירבה להיעתר לדרישה. זו אחת מהסיבות להפסד של הליכוד בבחירות 1992. קרוב ל-60% מהעולים מברית המועצות הצביעו בבחירות אלה לעבודה ומרצ. הממשלה החדשה בראשות רבין הכריזה מיד על הקפאת הבנייה בהתנחלויות, ובאוטובר 1992 אישר הקונגרס האמריקאי ערבויות בסך שציוין שישמשו ליישובם של העולים.
העולים קיבלו זכויות חברתיות על ידי מושג חדש וליברלי עליו הוחלט בשנת 1989 – "קליטה ישירה". כל משפחת עולים קיבלה סל קליטה שהורכב מהשלמת הכנסה וסיוע בשכר דירה בסך 10,000 דולר בערך למשפחה בת ארבע נפשות לשנתה הראשונה בארץ. בנוסף היו הנחות משמעותיות במשכנתא, ביטוח בריאות חינם לשנה הראשונה ושיעורי עברית חינם לתקופה הראשונה בארץ.
התעסוקה הייתה ועדיין הבעיה הבוערת ביותר בחייהם של העולים הללו. לא את כל ההון האנושי שהביאו היה ניתן להמיר בשוק העבודה הישראלי....

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^