פמיניזם והמשפחה: שני עשורים של מחשבה
Thorne, 1992
יש הטוענים שאנו נמצאים בתקופה בה המשפחה נמצאת במשבר, וכהוכחה לכך הם מצביעים על שיעור הגירושין הגבוה, גידול במשפחות חד-הוריות, גידול במספר האנשים החיים לבדם, גידול במספר הזוגות ההומו-לסביים, גידול במספר הנשים הנשואות היוצאות לעבוד, בעיקר אמהות לילדים קטנים ומגמה הולכת וגדלה של ערעור סמכויות ההורים. במהלך שני העשורים האחרונים הושמעו קריאות למדיניות ש"תחזק" את המשפחה, בעוד אותם הקוראים מתנגדים למתן זכויות להומוסקסואלים ולסביות, הפלות ומתן עזרה סוציאלית מטעם המדינה לנשים וילדים הנמצאים מתחת לקו-העוני.
מגיני המשפחה מזהים לרוב את הפמיניסטיות בקרב אלה העלולים להרוס את המשפחה. ניתוח ביקורתי של המשפחה והנסיון לשנות את סידורי המשפחה המסורתית, הם מרכזיים בתנועות הנשים, למרות ששיעור גירושין גבוה וגידול במספר הנשים היוצאות לעבוד, הם מגמות שהחלו עוד לפני צמיחת תנועות הנשים בשנות ה-70 של המאה ה-20. הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בהן עוסקות תנועות הנשים הם אלה הקשורים למשפחה, כגון: הפלות, הנסיון להעניק לגיטימציה למשקי בית מגוונים, אתגור סמכויות הגברים, עצמאות כלכלית של נשים וכו'.
המאמר מנסה להבהיר את המהות והמורכבות של הניתוח הפמיניסטי, כמו גם את הקשר בין רעיונות פמיניסטיים ותנועות הנשים לבין שינויים חברתיים.
במאמר אפשר לזהות חמש תמות עיקריות שהן מרכזיות לחשיבה הפמיניסטית על המשפחה:
1. פמיניסטיות איתגרו את האידיאולוגיה של המשפחה המונוליטית, שעודדה את המשפחה הגרעינית בה יש בעל מפרנס ורעיה ואם במשרה מלאה, וראתה בה כדגם המשפחה הלגיטימי היחיד. הפמיניסטיות ביקשו לערער את האמונה שמשפחה מסוימת היא טבעית, ביולוגית או פונקציונלית.
2. במקום לראות במשפחה יחידת ניתוח, הפמיניסטיות התמקדו במבנים הבסיסיים של המגדר, הדורות, המיניות, הגזע והמעמד. בעצם לקיחת המגדר כקטגוריה בסיסית לניתוח, המובנת בהקשרים אחרים של אי-שוויון, הפמיניסטיות תרמו תרומה חשובה לתיאוריות על המשפחה.
3. מבנים מגדריים, דוריים, גזעיים ומעמדיים משפיעים על חיי המשפחה , אך הם מטושטשים ע"י האדרת המשפחה הגרעינית, האמהות והצגת המשפחה כמקלט. הפמיניסטיות הדגישו חוויות, שאידיאולוגיה זו מכחישה אותם, כולל דומיננטיות גברית ונחיתות נשית, חוויות שונות של האמהות וקונפליקטים, לעתים אלימים, בתוך "חוף המבטחים הביתי".
4. פמיניסטיות העלו שאלות בנוגע לגבולות המשפחה, תוך כדי הדגשה שבדידות המשפחה היא לעתים אשליה, מכיוון שיש קשר הדוק בין חיי המשפחה לעבודה, רווחה וחוק, בתי ספר, מעונות ומוסדות אחרים. ע"י איתגור דיכוטומיות מסורתיות בין פרטי וציבורי ומשפחה וחברה, הפמיניסטיות השיבו למרכז תיאוריות חברתיות וחשפו נושאים חבויים.
5. הדיכוטומיה בין ציבורי ופרטי קשורה לדו-ערכיות הקיימת בפמיניזם מאז המאה ה-19 ועד ימינו אנו. דו הערכיות נעה בין ערכים כגון אינדיבידואליזם ושוויון, ערכים שנשללו מהם במהלך ההסטוריה והן תובעות אותם כעת, וערכים של טיפוח וקהילתיות, ערכים המזוהים סימבולית עם נשיות ומשפחה, ערכים שחלק מהפמיניסטיות כיום רואות בהן כבסיס לשינוי חברתי נרחב. המתח בין אינדיבידואליזם לקהילתיות הוא בסיסי לפוליטיקה של שינוי המשפחה.
הקטעים הבאים יעסקו, בין היתר, באידיאולוגיה השנויה במחלוקת של המשפחה, בהגבלות ובתוצאות של הראייה המונוליטית המתבטאת במדיניות חברתית ובחוויות אישיות, בהשפעה שיש למגדר, גזע, אתניות, מעמד ונטייה מינית על הדינמיקה של המשפחה ומשקי הבית.
איתגור האידיאולוגיה של המשפחה המונוליטית
לרוב משתמשים במונח "משפחה" כדי לתאר קירבה, אינטימיות וחלוקה דומסטית. זהו מונח מונוליטי, המצביע על ישות מוצקה, לא משתנה, הדומה בצורה ובתוכן. פמיניסטיות מאז ומתמיד איתגרו את התדמית הזאת, המטשטשת רב גוניות משפחתית ודומיננטיות גברית. בשיח העכשווי, חלוקת עבודה נקשרת אוטומטית למושג "משפחה": בעל מפרנס, הפועל בספירה כלכלית נפרדת ורעייה ואם במשרה מלאה, המזוהה לרוב עם המשפחה עצמה.
תנועות הנשים הן שקישרו לראשונה בין נחיתות נשית למשפחה, הן כסידור והן כאידיאולוגיה. במשפחות המונוליטיות נמנעת מהנשים גישה למשאבים בעלי ערך, כגון: הכנסה, עבודה בעלת סטטוס גבוה וסמכות פוליטית. הן תלויות כלכלית בבעליהן, העבודה שהן עושות בבית היא קשה ולא מוערכת, ולרוב עבודת האמהות מתבצעת בסביבה מבודדת שעלולה לגרום לנזק הן לאם והן לילד. כמו כן, האידיאולוגיה הזאת חלה על כל המשפחות. האמונה שרוב האנשים חיים במשפחות גרעיניות, שלנשים בד"כ יש גברים שתומכים בהן, ושהאמהות היא שליחות נשית נועדו לתת לגיטימציה לנחיתות נשית כלכלית. השכר הנמוך של הנשים והעמדות הנחותות שלהן בשוק העבודה הוצדקו ע"י ההנחה שעבודתם היא משנית לגברים. האמונה שנשים מתאימות לעבודות דומסטיות תמכה בהפרדה מינית במקצועות והגבילה נשים לעבודות נמוכות שכר ושדומות באופיין לתפקידן כרעיות וכאמהות: עבודות פקידות ושירותים, אחיות, הוראה, ייצור ומכירת מזון ובגדים. כלומר, האידיאולוגיה של המשפחה חיזקה את...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
