עיתונות אלטרנטיבית כאזרחות פעילה

עיתונות אלטרנטיבית כאזרחות פעילה
Harcup, 2011

מאמר זה חוקר את הקשרים בין הצורות האלטרנטיביות השונות של העיתונאות לבין רעיונות פוליטיים כמו דמוקרטיה ואזרחות. המחבר חוקר את התפקיד והמהות של המדיה האלטרנטיבית תוך שימוש בשיטות מחקר איכותניות עם קבוצת מיקוד של אנשי מדיה אלטרנטיבית בבריטניה.

אזרחות פעילה
אזרחות פעילה יכולה להיות מובנת במונחים של פעילות והשתתפות. התיאורטיקנית הפוליטית שנטל מוף טוענת שאזרחות פעילה היא מרכזית למה שהיא רואה כפרויקט חיוני ליצור צורה קיצונית וכוללת יותר של הדמוקרטיה. כלומר, אזרחות פעילה מחייבת פעילות אנושית. רות ליסטר מוסיפה שלעשות פעולה כאזרח זה כרוך במילוי מלוא הפוטנציאל של הזכויות שלנו כאזרחים. עבור ליסטר, אזרחות פעילה הינה תהליך של פעילות, יותר מאשר תפוקה או מעמד, והיא עוברת דרך "מאבק" אשר "אזרחות מתגלה כרעיון דינמי שבו התהליך והתפוקה עומדים במערכת יחסים דיאלקטית זה לזה.. אזרחים מיודעים ופעילים עשויים להפוך להיות יותר קריטיים עבור מבנה הכוח של החברה".
איריס יאנג, תיאורטיקנית פוליטית, טוענת שהרעיון הכולל של התערבות נרחבת בזירה- היותר נמוכה- פוליטית של מעורבות חברתית, פותח את האפשרות של קבוצות מקופחות ושוליות, הבונות את הסוג של זהויות קולקטיביות ונרטיבים של סולידריות.
יצירת מרחבים אשר בהם יוכלו אזרחים לממש את קולם נתפסת כחיונית עבור האפשרויות שלהם לפעול כאזרחים. כאן בדיוק נכנסת המדיה האלטרנטיבית כאחת הדרכים שבהן יכול המרחב הציבורי להפוך להיות יותר כולל, פחות גברי, פחות בורגני ופחות נשלט ע"י השוק. זאת ע"י עידוד ושיקוף תרבות של השתתפות שמתאפשרת באמצעות המדיה האלטרנטיבית, אשר במהותה היא צורה של אמצעי מדיה השתתפותי, המהווה בפני עצמו סוג של אזרחות פעילה.

אמצעי תקשורת אלטרנטיבים
דניס מק'קוויל הציע את הרעיון של מדיה 'משתתפת- דמוקטית' בכדי לתייג את הרעיונות הרבים המוצעים מטעמם של המדיה העממית, אלטרנטיבית שהביעה וטיפלה אחת הצרכים של האזרחים. התיאוריה באה לידי ביטוי בשנות ה-60 וה-70 בלחץ שהופעל על תחנות רדיו וטלוויזיה מקומיות וקהילתיות. הן קראו תיגר על הדומיננטיות של המדיה הריכוזית מסחרית שבשליטת המדינה. התיאוריה מעדיפה מדיה אשר תהיה מצומצמת יותר, לא מסחרית ולרוב מחויבת למטרה. השתתפות ואינטראקציה הם מושגי מפתח. פיטר דהלגרן כתב כיצד כל מיני סוגים אופקיים של "מיני" אמצעי מדיה, כמו למשל, ידיעונים ארגוניים, עלונים שכונתיים, עיתוני איגודים וחובות של פעילים, בנוסף למקומות מקוונים שונים יכולים להקל על הקהל להיות יותר...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^