חוללות עצמית, בדידות, מאמץ ותקווה: הבדלים התפתחותיים בחוויותיהם של תלמידים בעלי לקויות למידה ושל בני גילם שאינם לקויי למידה בקרב שתי קבוצות גיל

סיכום בעברית בהיקף 2454 מילים, של המאמר:

Lackaye, T., & Margalit, M. (2008). Self-Efficacy, Loneliness, Effort, and Hope: Developmental Differences in the Experiences of Students with Learning Disabilities and Their Non-Learning Disabled Peers at Two Age Groups. Learning Disabilities: A Contemporary Journal, 6(2), 1-20.‏

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


חוללות עצמית, בדידות, מאמץ ותקווה: הבדלים התפתחותיים בחוויותיהם של תלמידים בעלי לקויות למידה ושל בני גילם שאינם לקויי למידה בקרב שתי קבוצות גיל
Lackaye & Margalit, 2008


תקציר
מטרות המחקר הנוכחי היו: 1) לבחון הבדלים בין שתי קבוצות של מתבגרים עם ובלי לקויות למידה באמונות החוללות העצמית הכלליות והספציפיות שלהם (בהיסטוריה ובמתמטיקה), בהישגים האקדמיים שלהם (בהיסטוריה ובמתמטיקה), ובבדידות, במאמץ ובתקווה, בשתי קבוצות גיל (חטיבת ביניים ותיכון); 2) לזהות מנבאים לתקווה ולציפייה העתידית שלהם. המחקר הראה הבדלים מובהקים בין תלמידים עם ובלי לקויות למידה בחוללות עצמית אקדמית ספציפית וכללית, בבדידות ובהשקעת מאמץ. עם זאת, בתיכון יש ירידה בהבדלים בין הקבוצות בחוללות עצמית במתמטיקה, בחוללות עצמית אקדמית, בבדידות ובהשקעת מאמץ. בנוסף, נמצא כי הפער העקבי בהישגים אקדמיים בין שתי הקבוצות נשאר. המחקר מתאר את התפקיד החשוב שיש לתפיסות סובייקטיביות של יכולת אקדמית ולקשרים חברתיים הדדיים, על ציפיות עתידיות.

רקע תיאורטי
מחקרים רבים בחנו את ההבדלים בין תלמידים עם לקויות למידה לבין בני גילם ללא לקויות למידה על פני תחומים רבים של תפקוד, והראו שלתלמידים עם לקויות למידה הישגים אקדמיים נמוכים יותר ותפיסה חברתית-רגשית שלילית יותר. עם זאת, כמה מחקרים השוואתיים של תפיסה עצמית וחוללות עצמית, כמו גם הסתגלות, הראו תוצאות לא עקביות.
אמונות חברתיות-רגשיות מספקות אינפורמציה חשובה להבנת מעורבות התלמיד בלמידה. התפיסה העצמית של תלמידים עם לקויות למידה בנוגע לחוללות עצמית, בדידות, מאמצים ותקווה, יכולות להיות שונות בגילאים שונים ובקונטקסטים שונים. מצד אחד, זה אפשרי שהעלייה בדרישות האקדמיות בתיכון יובילו לעלייה בלחץ. מצד שני, מאחר וחייהם של הרבה תלמידים עם לקויות למידה היו מלאי לחצים וקשיים לימודיים בחטיבת ביניים, המעבר לתיכון יכול להוביל להערכה מחדש של תפיסתם העצמית של היכולת והקשיים שלהם, ולהקטין את הפער בתפיסה בעצמית בינם לביו בני גילם.

חוללות עצמית
חוללות עצמית מייצגת אמונות של תלמידים לגבי יכולתם להצליח בתחום מסוים. אמונות חוללות עצמית אלה הם מבני ידע קשורי תחום שמשתנים על פני תחומי התפקוד השונים, ולא תכונה גלובלית.
חלק גדול מהספרות מאמתת את ההשפעה הנרחבת שיש לאמונות של חוללות עצמית על תחומים רבים של תפקוד האדם, ביניהם לימודים, בריאות, ארגון וכדומה. אנשים נוטים לפעול למען המטרות שלהם אם הם מאמינים ביכולת שלהם להשיג את התוצאות הרצויות. מאפיינים נוספים של הפרט ותנאים קונטקסטואליים נמצאים באינטראקציה עם החוללות העצמית של הפרט ומשפיעים על למידה והישגים.
אחד החוקרים דן בהשפעה של חוללות עצמית על ההתפתחות, גם בתהליכים קוגניטיביים וגם בתהליכים רגשיים. בתחום הקוגניטיבי, אמונות חוללות עצמית מגבירות את הקשב, ההבנה ותהליכי הזיכרון. בתחום הרגשי, אמונות חוללות עצמית משפיעות על איכות החיים הרגשיים ועל הפגיעות ללחץ ולדיכאון. אמונות התלמידים לגבי היכולות שלהם לעשות את הנדרש בבית הספר משפיעות על השקעת המאמץ וההתמדה שלהם. חוקרים זיהו את התפקיד המרכזי של חוויות עבר (הישגים, קשיים, היסטוריה לימודית, חוויות רגשיות וכדומה) בהתפתחות של אמונות חוללות עצמית.
המבנה של חוללות עצמית אקדמית מניח שתלמידים עם חוללות עצמית ספציפית גבוהה נוטים להישגים גבוהים יותר בנושא הספציפי, בעוד אלה עם חוללות עצמית נמוכה נוטים לפחות הצלחה. במחקר הנוכחי, הבחנו ובחנו בנפרד יכולת מילולית ויכולת כמותית, עליהן מעידה חוללות עצמית בהיסטוריה ובמתמטיקה. באופן לא מפתיע, שהם...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^