הקדם-אוריינות של היוונים
Havelock, 1977
המאמר עוסק בתקופה היוונית בעידן טרום האוריינות – עידן שבו עדיין רוב בני האדם לא ידעו קרוא וכתוב, למרות קיומו של הכתב היווני האלפביתי. למרות זאת, תרבותם לפני המצאת הכתב לא הייתה פרימיטיבית כלל, אלא התבססה על דיקלום, שירה, וריקוד כדי לשמר ידע תרבותי בעל-פה לאורך שנים רבות. גם דרך זה העבירו ערכים, רעיונות אסתטיים וסדר חברתי. כותב המאמר בוחן את האופן שבו שימשה השירה הלירית כאמצעי תקשורת מרכזי בתרבות יוון העתיקה, ואת מקומו של הכתב היווני הקדום בתהליך התפתחות תרבותי־חברתי זה.
הטענות העיקריות במאמר
האבלוק מתאר את מאפייניה של התרבות הקדם אוריינית המשגשגת ביוון העתיקה ואת שינויים הדרמתיים שחלו בעקבותיה בעולם העתיק כולו. להלן הטענות העיקריות בנושא זה:
המצאת האלפבית היווני, בניגוד לשיטות אחרות, מהווה מאורע היסטורי בתרבות האנושית. הופעתו של הכתב סימן חלוקה של כל מה שלפני ציביליזציית יוון (פרה-יוון) ואחרי (פוסט-יוון). כשמחשיבים את ההצלחה המיוחסת לשיטות כתיבה קדומות יותר, וההמצאה היוונית שנבעה מהם, העובדה נשארה כי השיטה היוונית אפשרה בפעם הראשונה לתעד את כל השיטות הלשוניות ברהיטות ולהשיג הכרה ברהיטות, כלומר, שטף קריאה במה שקראו. על מיומנות זו נבנו בסיס הידע של ספרות והמדע במונחים פוסט-יווניים.
התרבות הקלאסית היוונית הייתה קיימת עוד לפני המצאת הכתב והמשיכה להיות אנאלפביתית למשך הרבה זמן, אך הם עדיין שלטו במיומנויות שונות כגון, אמנות ושפה מתוכננת. זה בא לידי ביטוי באומנות גיאומטרית, באדריכלות המקדשים ובשירה ההומרית. כל אלה פעלו גם כאשר היוונים היו אנאלפביתים.
התרבות בעצם היא מאגר של ידע שניתן לשימוש חוזר. המידע...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
