הערכה בהקשר החלופה למבחנים המתוקננים

סיכום בעברית בהיקף 919 מילים, של המאמר:

גרדנר, ה. (1996). פרק 10: הערכה בהקשר החלופה למבחנים המתוקננים. בתוך: אינטליגנציות מרובות: התיאוריה הלכה למעשה (עמ' 164-187). ירושלים: משרד החינוך ומכון ברנקו וייס.

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


הערכה בהקשר החלופה למבחנים המתוקננים
גרדנר, 1996

פתיחה
המאמר מציג שתי גישות קוטביות להערכה. אחת היא בחינה המונית ואנונימית. השנייה היא שוליה הלומד מהאומן את המקצוע ומוערך על ידי האומן באופן רציף ואישי לאורך שלבי הלמידה. לכל אחת מהגישות יתרונות וחסרונות משלה, אך הטענה של המאמר היא שאין צורך לבחור באחד מהקטבים הללו. ניתן לשלב אלמנטים מסויימים מגישת ההערכה של ה"שוליאות" במערכות החינוך על מנת להגיע לגישה מאוזנת יותר שאפשר הערכה מועילה יותר הן עבור המערכת והן עבור התלמידים.

בִּינֶה, חברה בוחנת, והגישה האחידנית לבית-הספר
מבחן האינטליגנציה הראשון פותח על ידי בִּינֶה, כאשר התבקש לפתח מבחן שמסוגל לנבא אילו מהתלמידים יצליחו בבית הספר היסודי ואילו לא. בעקבות מבחן זה פותח מבחן ה-IQ המפורסם, ובעקבותיהם אין-ספור מבחני הערכה שהגישה המשותפת להם היא שבני אדם רוכשים ידע ומיומנות עם הזמן, אך ה"יכולת" הפנימית של הפרט נשארת פחות או יותר קבועה. גישה זו, המאמינה ביכולת של בחינות לגלות יכולות פנימיות, בצירוף עם השאיפה ליעילות גוברת של הבחינות עצמן, הם המאפיינים של "החברה הבוחנת". הגישה האחידנית דוגלת בבחינות אחידות, כמותיות וסטנדרטיות, המאפשרות השוואה בין תלמידים באותו בית־ספר, בין בתי־ספר, וכן מעקב של אותו תלמיד על פני רצף התפתחות....

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^