המשוגעת בעליית הגג / גילברט וגובר
Gilbert & Gubar, 2004
המחברות מציינות מספר משמעויות שונות שעולות מהמטאפורה של "אבהות ספרותית": מחבר הטקסט כמייסד שושלת של יוצרים "בנים"; מחבר הטקסט כמוליד היצירה- באמצעות העט הפאלי; מחבר הטקסט כבעליה ושליטה של היצירה ובעל הסמכות לגביה; מחבר הטקסט כמוליד יקום אלטרנטיבי; ומחבר הטקסט כבעל הסמכות על הקורא ותגובותיו.
הקשר שמתארות הכותבות בין היכולת הספרותית לבין הפיזיולוגיה הגברית הוא שבתרבות הפטריארכלית המיניות הגברית נתפשת כבסיס הכרחי ליכולת היצירה הספרותית, כמהות העוצמה הספרותית, כשהעט הוא פין מטפורי, והכוח המניע אותו הוא כוח זכרי מעיקרו.
ההשלכות שיש לתפישה זו על נשים הן שהיצירה נתפשת כמעשה זכרי, ולכן – מנוגדת מעיקרה לנשים. זוהי דרך מצוינת למנוע מנשים להעז לגשת אל העט: לא רק שאת חוששת שלא תוכלי ליצור אלא שאם תצליחי פירוש הדבר שאת לא נשית, מפלצתית.
נשים הן נתינות של הסמכות הגברית היוצרת מובנים אלה שגילברט וגובר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
