הלך החבל אחר הדלי: הריבוד המתמשך של הסטודנטים באוניברסיטאות
יוגב, 2008
תקציר
בתחילת שנות ה-90 הרחיבה המועצה להשכלה גבוהה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטאות יעודיות לאוכלוסיה פריפריאלית או ספציפית, שמרובדות כנמוכות מאוניברסיטאות ותיקות. אוניברסיטאות אלו התמקדו במדעי הרוח והחברה. קיים דיון בנוגע להמשך הריבוד לאחר תום ההתרחבות באוניברסיטאות היעודיות. המחקר בודק את ריבוד הסטודנטים באוניברסיטאות חמש שנים לאחר תום ההתרחבות באמצעות סקר ארצי על תלמידי שנה א' בשש אוניברסיטאות מסוגים שונים. מהניתוח עולה שסטודנטים באוניברסיטאות יעודיות ממשיכים להגיע מרקע סוציואקונומי פחות מבוסס ונוטים להיות בעלי אוריינטציה מעשית ומקצועית יותר בהשוואה לסטודנטים מאוניברסיטאות עיליתיות. נראה שקיים קיסוע של דפוסי הריבוד בין אוניברסיטאות, ומדיניות ההתפשטות הובילה להמשך מעמדן הנמוך של אוניברסיטאות יעודיות מבחינת הסטודנטים שהן מושכות.
מבוא
בעקבות העליה בחשיבותם של תארים אקדמיים בשוק התעסוקה מתרחב הביקוש להשכלה גבוהה. בעקבות כך צומחות אוניברסיטאות צעירות, שנחשבות לבעלות מעמד נמוך מאוניברסיטאות וותיקות, ומוגדרות כ"רובד שני" (Teichler, 1988; Valimaa, 1999). ישנו דיון על מה קורה לריבוד הפנימי לאחר תקופת ההתרחבות של ההשכלה הגבוהה. יש שמאמינים שהריבוד דועך בגלל מאמצי הפיתוח של האונברסיטאות הצעירות (Smith, 1999; Warner & Palfreyman, 2001). עם זאת ניתן לטעון שהריבוד לא דועך לאחר הצמיחה, מכיוון שהרכב הסטודנטים משפיע על טיב ההוראה והמחקר, ואלו מחזקים את תדמיתה של האוניברסיטה עד ליצירת תופעה קבועה. המעמד הנמוך בא לביטוי מבחינה אקדמית וכן מבחינת הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה (יוגב, 2000).
מחקר זה מנסה לבחון את הטיעון עשור לאחר יוזמת ההרחבה של האוניברסיטות היעודיות וחמש שנים לאחר שמדיניות זו של המועצה להשכלה גבוהה נזנחה. המחקר מתמקד במוצע הסוציו-אקונומי של הסטודנטים ובמניעיהם לפניה ללימודים אקדמיים ולבחירת המוסד ללימודים. המחקר מבוסס על סקר ארצי מקיף.
אוניברסיטאות עיליתיות ויעודיות בישראל, 2000-1980
האוניברסיטאות הותיקות בארץ הן האוניברסיטה העברית, הטכניון ואוניברסיטת תל-אביב....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
