הזדהות וסטטוס שנבדק מחדש: התפקיד הממתן של ערכי שיפור עצמי והתעלות עצמית
Roccas, 2003
בבסיס הטענה כי יוקרת הקבוצה משפיעה על מידת ההזדהות עמה עומדת ההנחה כי לאדם צורך בהאדרה עצמית. אנשים נבדלים במידה שבה המוטיבציה להאדרה עצמית משפיעה על התנהגותם. הנטייה להערכת יתר של ביצוע עצמי אינה נחלת הכלל ונמצאו הבדלים בין אישיים בנטייה זו. לא כל האנשים נוקטים במידה שווה פעולות המשמשות להאדרה עצמית.
ממחקרים בתחום עולה כי בקרב אנשים שיש להם מידה רבה של צורך בהאדרה עצמית, יש קשר הדוק בין יוקרת הקבוצה לבין מידת ההזדהות עמה. אצל אנשים שיש להם מידה מועטה יחסית של צורך בהאדרה עצמית הקשר בין יוקרה לבין הזדהות נמוך בהרבה. לפיכך, השפעת יוקרת הקבוצה על מידת ההזדהות עמה תלויה במידה שבה הצורך בהאדרה עצמית משמש ככוח מניע.
רקע
תיאורית הערכים של שוורץ - לפי תיאוריה זו ישנם עשרה ערכים מוטיבציונים, שניתן לסכם את היחסים ביניהם בשני קונפליקטים: פתיחות לשינוי וערכים שמרניים, וערכי האדרה עצמית והתעלות עצמית.
המוטיבציה להאדרה עצמית - מתייחסת למוטיבציה להשגת מעמד חברתי ויוקרה, לשליטה והשפעה על אנשים ומקורות, ולרצון להיתפס כמוצלחים ובעלי יכולת לפי הנורמות החברתיות. הדגש הוא על המוטיבציה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
