ההזדהות והביצועים של תלמידים מחוננים המאובחנים כבעלי לקויות למידה: סינתזה איכותנית

סיכום בעברית בהיקף 1900 מילים, של המאמר:

Lovett, B. J., & Sparks, R. L. (2013). The identification and performance of gifted students with learning disability diagnoses: A quantitative synthesis. Journal of Learning Disabilities, 46(4), 304-316.‏

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


ההזדהות והביצועים של תלמידים מחוננים המאובחנים כבעלי לקויות למידה: סינתזה איכותנית
Lovett & Sparks, 2013

תקציר
הרבה נכתב לגבי תלמידים מחוננים עם לקויות למידה אך יש מעט מאוד מחקרים אמפיריים בהיקף רחב לגביהם והנושא עדיין שנוי מאוד במחלוקת. מאמר זה סוקר את הספרות האמפירית הזמינה ביחס לתלמידים אלו ומתמקד בשני נושאים: א. הקריטריונים שתלמידים אלו מזוהים עימם. ב. ביצועיהם של תלמידים אלו בבחני הישגים ומבחנים סטנדרטיים אחרים. מחקר זה סוקר 46 מאמרים אמפיריים וחושף שונות גדולה מאוד בקריטריוני האבחון, שכיחות גבוהה של שימוש בשיטות שנויות במחלוקת לאבחון לקויות למידה והעדר לקות אקדמית בקרב התלמידים המאובחנים. כמו כן, המאמר דן בהשלכות ובמשמעויות של קטגורית ה"מחוננים בעלי לקות למידה".

התפתחות המושג- "מחוננים בעלי לקויות למידה"
בשנות ה- 70 החל עניין סביב ילדים מחוננים שהראו גם לקויות מסוימות בתחומים שונים. המועצה לחינוך מיוחד ערכה כנסים בנושא והוציאה דף הנחיות למחנכים כיצד להתמודד עם ילדים אלו. בנוסף, כתבי עת מקצועיים החלו לפרסם תיאורי מקרה של ילדים כאלו העניין בתחום גבר בשנות ה-80 כשאוניברסיטת "ג'ונס הופקניס" פרסמה ספר המבוסס על מחקר שערכו שם בנושא. בהמשך החלו להתפרסם מחקרים אמפיריים נוספים המתארים את מאפייניהם של תלמידים אלו. בסוף שנות ה- 80 כבר הייתה מספיק ספרות מחקרית בתחום וחוקרת קודמת ערכה סקירה נרחבת של ספרות זו בניסיון לבחון האם קיימת הגדרה אחידה וקריטריונים אחידים לאבחון אוכלוסייה זו. מסקנתה הייתה שלילית והיא טענה כי למרות שבאופן אינטואיטיבי ניתן להבין מהי מחוננות עם לקויות למידה, בתי ספר שונים פיתחו הגדרות שונות למושג זה והמחקרים המתפרסמים מתייחסים לתיאורי מקרה ולא לסקאלות רחבות היקף המאפשרות הכללה, יצירת תוכניות התערבות מותאמות ובחינת יעילותן. מחקרים נוספים בהמשך הגיעו למסקנות דומות.

מושג המורכב משתי קטגוריות אבחוניות מתחרות
הנושא של ליצור קריטריונים המכלילים ומתארים את אוכלוסיית המטרה של מחוננים בעלי לקות למידה הוא נושא בעייתי במיוחד. משום שגם ההגדרה של מחוננות וגם ההגדרה של לקויות למידה הן הגדרות שנויות במחלוקת ביחס לפרוצדורת האבחון. במקרה של מחוננות יש המון הגדרות שונות. גם ביחס למבחן ה- IQ שהוא יחסית מוסכם על כולם כמרכיב מרכזי בהגדרה, יש מחלוקת לגבי נקודת הסף שממנה והלאה נקבעת מחוננות- חלק טוענים שמעל 130, חלק מעל 120 וכדומה. הנושא הופך מורכב יותר בתחום של מחוננים בעלי לקויות למידה כי לקויות הלמידה יכולות להוביל לירידה מלאכותית בביצועי מבחני ה- IQ.
גם בתחום לקויות הלמידה...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^