האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

גבולות האזרחות: מהגרים ושייכות פוסט-לאומית באירופה, פרק 3: הסברים למשטרי שילוב

סיכום בעברית (תרגום מסוכם) בהיקף 1558 מילים, של הפרק:

Soysal, Y. (1994). Explaining Incorporation Regimes. In: Limits of citizenship: Migrants and Postnational Membership in Europe (pp. 29-44) Chicago: University of Chicago Press.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

גבולות האזרחות: מהגרים ושייכות פוסט-לאומית באירופה, פרק 3: הסברים למשטרי שילוב
Soysal, 1994
מבוא
החוקרת מתארת את תהליכי שילוב המהגרים ב-7 מדינות: בריטניה, שבדיה, צרפת, גרמניה, הולנד, שוויץ ומדינות המפרץ, בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה. לטענתה, תהליכי השילוב מושפעים משני גורמים:
א. הסכמות ההיסטוריות הקיימות של חברות במדינה נתונה.
ב. השינויים בשיח הגלובלי בדבר זכויות אדם.

הלחצים הבין לאומיים הגוברים להרחבת זכויות הפרט והאדם מובילה לשילוב גובר של הזרים במדינה, בניגוד לסכמות חברות קיימות. כאשר הרחבת החברות מעבר לאזרחות הלאומית משנה את המודלים הקיימים, והופכת את האזרחות הלאומית לפחות חשובה. בהמשך סויסאל מפרטת 4 מודלים של חברות, שמסבירים את האופן השונה שבו משולבים מהגרים במדינות שונות.

רקע תיאורטי
הסברים שעסקו בהסתגלותם של מהגרי עבודה לתרבות הארץ המארחת ומוסדותיה. מחקרים שעסקו בהטמעה ואינטגרציה, שהניחו תהליך פרטני, והדגישו מאפיינים חברתיים, דמוגרפיים של המהגרים. המחקרים הללו עסקו בעיקר בדיכוטומיה שבין מסורת ומודרנה – ההתנגשות הבלתי נמנעת בין ערכי תרבות המהגר לאלו של הארץ המארחת, כאשר, על מנת השיג שביעות רצון מחייו על המהגר ללמוד לאמץ והסתגל ערכים ונורמות אלה.
עבודתה שונה ב-2 אספקטים:
א. עוסקת ברמת המאקרו. המהגרים הופכים לחלק מהמבנה החוקי והארגוני ומשתתפים בפעילויות מגוונות בממשל, גם אם אינם "מסתגלים היטב". תהליכי השילוב וההכלה הם רחבים ובלתי תלויים בתהליכי האינטגרציה של הפרטים.
ב. היא בוחנת את מוסדות המדינה המארחת ולא את הרקע האיש של המהגר. הדרכים בהן מארגנים את חוויותיהם מושפעות רבות מהמבנים והמשאבים הזמינים באותן מדינות מארחות.

משטרי שילוב כמבנים ארגוניים וכשיח מדיניות
כממוקמות במערכת בין לאומית תחרותית, מדינות הלאום עוסקות בפרויקטים של 'קידמה לאומית' ו- 'war making'. המדינה אחראית להבטחת והפצת הטובין הקולקטיביים והגברת יכולתו של הפרט להיות ישות פרודוקטיבית. הרחבת המרחב הציבורי וטווח הרגולציה מחייב את הכלתם של כל מי שנמצא בגבולות המדינה כחבר בה. כלומר, הגדלת אחריות המדינה כלפי מגזרים נוספים. בתורם, הפרטים (כחברים) משתתפים בפעילויות ברמה המדינית במבנים קבועים, וכך תורמים ל'פרויקט הלאומי'.
בעידן הפוסט מלחמתי גם זרים משולבים למוסדות הממשל, בשל רעיון האדם האוניברסאלי הזכאי לזכויות במקום בו הוא גר, בזכות היותו פרודוקטיבי.

ביאור...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^