אסתטיקה ארגונית: לכודים בין רגולציה על זהות ושיבוש תרבות
Wasserman & Frenkel, 2011
מאמר ביקורתי המתעסק באסתטיקה ארגונית, עיצוב החלל ואדריכלות ארגונית. החוקרות עוקבות אחר שינוי תרבותי ושינוי מבני-ארגוני. המאמר בוחן את המעבר של משרד החוץ הישראלי בשנת 2003 ממתחם הצריפים שהיה נראה סוג של קיבוץ למשרדים שהם יוקרתיים ומפוארים בגבעת רם בירושלים. המאמר מתחקה אחר התהליך שבו משרד החוץ עובר שינוי אדריכלי מבחינת הנראות של הארגון. האופן שבו הן עושות את המחקר הזה מבוסס על שיטות מחקר מגוונות, הן עושות תצפיות, ניתוח של חומרים פיזיים- הבריף של משרד החוץ למשרד האדריכלים עם בקשות העבודה, המפרט איך לעצב או מה רוצים מהעיצוב. אלבום יוקרתי של השינוי האדריכלי עם הכוונות של האדריכלים וצילומים. ראיונות עם עובדים, אדריכלים וכל מה שקשור לשינוי של משרד החוץ. הן עוקבות אחרי השינויים האדריכליים הללו דרך שלושה שלבים או רבדים בהתבסס על ההגות של פילוסוף בשם הנרי לפברה:
• המרחב היזום - השינוי הזה היה דרך מתוחכמת לשנות את התרבות הארגונית של משרד החוץ. הקברניטים המנהלים ראו את המעבר ממתחם הצריפים למשרדים בגבעת רם כהזדמנות לעשות מהפכה בתרבות הארגונית. שינוי אדריכלי אמור לתווך שינוי בתרבות הארגונית. מה ההנהלה ומשרד האדריכלים ניסו ליזום בתרבות דרך השינוי האדריכלי? הרעיון או היוזמה היא לכונן תרבות ארגונית שונה בתכלית מכפי שהייתה נהוגה לפני המעבר למשרד החוץ החדש...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
