אסטרטגיה תחרותית גלובלית. פרק 4: סביבה תחרותית גלובלית

סיכום בעברית בהיקף 2233 מילים, של הפרק:

פייגנבאום, א. (2010). אסטרטגיה תחרותית גלובלית. בתוך: אסטרטגיה תחרותית גלובלית (עמ' 133-180). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


אסטרטגיה תחרותית גלובלית
פייגנבאום, 2010

4. סביבה תחרותית גלובלית

בעבר, גבולות מדיניים היו חסם לארגונים עסקיים עקב מגבלות פוליטיות. התפיסה החדשה באסטרטגיה מתבססת על מגמות פוליטיות חדשות של ביטול החסמים ומעודדת ארגונים ומנהלים להתאים את חשיבתם לחשיבה גלובלית.

4.1. תהליך הגלובליזציה
בעולם המשתנה תדיר, חשיבה אסטרטגית חייבת להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לשינויים כלכליים, פוליטיים, טכנולוגיים, דמוגרפיים ותרבותיים בסביבת המטרה.
בעשור האחרון העולם נע ממערכת כלכלית שבה שווקים לאומים היו ישויות נפרדות, נבדלות זו מזו על ידי מגבלות סחר, מרחק גיאוגרפי, זמן ותרבות, למערכת שבה שווקים לאומים מתאחדים לשוק גלובלי. המוצרים הן מיוצרים באופן גלובלי (לדוגמא: פיתוח במדינה אחת, חומרי גלם ממדינה אחרת, ייצור והרכבה במדינה שלישית), והן משווקים באופן גלובלי.
מגמת הגלובליזציה החלה כתוצאה משני גורמים עיקריים: ירידה בהיקף הסחורות וההון, והתפתחות בתחום התקשורת והתובלה. הירידה בהיקף הסחורות וההון גרמה להסרת מחסומי סחר על ידי המדינות, וההתפתחות בתחומי התקשורת והתובלה האיצה את התפתחות השוק הגלובלי. בעקבות תהליכים אלה החברות מצאו עצמן בשוק גלובלי, בו נפתחה האפשרות לבחור את מקומות הייצור, ההשקעה והשיווק. היבוא, היצוא וההשקעות הזרות בעולם גדלו בשיעורים ניכרים.
הגלובליזציה חשפה את החברות לתחרות עזה. חלק מהמדינות הקימו מחסומים והגנות (כגון מכסים) במטרה להגן על החברות המקומיות. מדינות נבדלות ביניהן במידה שבה הן פתוחות לשוק תחרותי גלובלי או מגנות על החברות המקומיות.


4.2. הסביבה התחרותית הגלובלית והשפעתה על היערכות של חברות בינלאומיות
העסקים עומדים מול מציאות שהולכת ונעשית יותר ויותר מורכבת. בעקבות הגלובליזציה, על עסקים להכיר תרבויות נוספות, כלכלות שונות, מצבים פוליטיים שונים, ומצבים משפטיים שונים.

4.2.1. סביבה פוליטית
הסביבה הפוליטית מורכבת מהתפיסה האידיאולוגית ומסוג המשטר. את התפיסה האידיאולוגית נהוג לתאר כציר בין אינדיבידואליזם לבין קולקטיביזם, כאשר אינדיבידואליזם מדגיש את הבעלות הפרטית ומביא לשוק חופשי יותר, בעוד הקולקטיביזם מדגיש את בעלות המדינה ומביא לשוק המנוהל על ידי המדינה. זהו ציר החופש הכלכלי, ומדינות שונות ממוקמות במקומות שונים על ציר זה. הציר השני החופש הפוליטי, המתבטא בסוג המשטר, אותו נהוג לתאר כציר בין דמוקרטיה לטוטליטריות, כאשר בדמוקרטיה החופש הפוליטי של הפרט רב יותר, בעוד במשטר טוטליטרי החופש הפוליטי של הפרטי מועט יותר. מדינות שונות ממוקמות במקומות שונים על ציר זה.

4.2.2. סביבה כלכלית
גם את הסביבה הכלכלית ניתן לבחון בשני היבטים: אפי המערכת הכלכלית במדינה (שוק חופשי מול משק ריכוזי), ומידת ההתפתחות של המערכת הכלכלית במדינה. מידת ההתפתחות נמדדת על פי שיעור הצמיחה במדינה (השינוי השנתי בתמ"ג), וכן על ידי פוטנציאל הצמיחה, כלומר האם המדינה מפותחת או מתפתחת. ישנו קשר בין שני ההיבטים: ככל שהשוק חופשי יותר, שיעור הצמיחה במדינה עשוי לעלות.

4.2.3. סביבה משפטית
מערכות החוק במדינות מכתיבות את הכללים לביצוע עסקאות מסחריות. להבדלים במבנה מערכת החוק במדינות השונות יש חשיבות רבה בהערכת האטרקטיביות של המדינה כשוק או כיעד להשקעות. מתוך אספקטים רבים של הסביבה המשפטית במדינה, הספר מתמקד בדיני פטנטים, יחס לזכויות יוצרים, יחס...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^