"אומה במדים" ומלחמה: ישראל בשנותיה הראשונות
בן-אליעזר, 1994
מקום המדינה לא ראו מנהיגי המדינה את האתניות כבסיס איתן לאומה אלא הבינו שיש כאן צורך ליצירה ע"י אמונה ומניפולציה. בן-גוריון ראה אז צורך לבנות את האומה. המאמר בוחן את הדרך שבה בכדי לבנות את האומה יצרו כאן אומה במדים. מדוע בנו את האומה דווקא דרך הצבא – יעילות. הצבא היה סוכן של מודרניזציה ואינטגרציה. טשטוש הגבולות בינו לחברה הוא שטבע את המושג אומה במדים.
חוקרים רבים בחנו איך תרמה האומה במדים ליצירת שלטון דמוקרטי, אך פחות מכך איך היא יצרה מיליטריזם בחברה והיוותה חלק מהסיבות למלחמה. היא שירתה עילית צבאית ומדינית שמצאו אותה מגייסת את הציבור לפתרונות צבאיים לבעיות פוליטיות. מלחמות יוצרות התכנסות והתלכדות סביב האומה ונגד האחרים. אומה במדים, צבא המון, היו גם בצרפת לאחר המהפכה, בפרוסיה אחרי התבוסה לנפוליאון, וביפן לאחר הרסטורציה של המיחי. אלה יצרו אומות לצורכי מלחמה. האומה בפרוסיה לדוגמא הומצאה מלמעלה. גישה של צבא המון מתאים למדינת המודרנית הדמוקרטית, כי המדינה כולה מתגייסת למלחמה, צבאית, כלכלית ותרבותית. הצבא הוא חלק מיצירת האתוס הלאומי ואולי זו הסיבה שצבא המוני לא מצטיין בהפיכות.
כיצד נעשתה ישראל לאומה במדים, ואיזו משמעות הייתה לכך. החלק הראשון של המאמר דן בשתי הסיבות שהביאו לכינונה של ישראל כאומה במדים: פוליטיקה לאומית ופוליטיקה מפלגתית. החלק השני מציג את אופני הפעולה שיצרו את המבנה של האומה במדים. החלק השלישי מראה כיצד הוענקה לגיטימציה למבנה הזה. ואילו החלק הרביעי בוחן את הקשר הקיים בין האומה במדים למלחמה.
צבא המדינה מכונן אומה
הקמת המדינה היוותה לא רק ישות חוקית אלא גם מבנה שיקלוט אליו את כל ההתארגנויות מתקופת הישוב. הצבא היה זרוע ממלכתית עם השפעה גדולה של מפ"ם, וזה יצר מאבקים מול מפא"י. בן-גוריון שאף לצבא ממלכתי. "באוגוסט 49, הביאה הממשלה לכנסת את חוק היסוד לביטחון, העלתה מפ"ם את החשש, כי הצבא החדש יביא להיווצרותה של עילית טכנוקרטית ומיליטריסטית, נבדלת מהחברה ומצרכיה. בתור חלופה הציעה מפ"ם מיליציה, שמקור עוצמתה הוא בעם, ולא במנגנוני המדינה המניעים אנשים לפעולה בכפייה. זוהי במה העם. ברור שמיליציה כזו הייתה נותנת לה כוח רב. מנגד ידע בן-גוריון שצבא חזק שכפוף לשלטון של מפלגת השלטון...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
